בנשימה אני בבית - "טעימות"

מתוך ההקדמה לספר:

ספר זה מבוסס על יומן שהתחלתי לכתוב בתקופה של שבר בחיי [...] המפגש עם המוות ועם חוויית האובדן ניפץ את עולמי, שמט את הקרקע תחת רגליי והביא לשינוי עמוק בגישה שלי לחיים, שינוי שנדרש לו זמן הבשלה של מספר שנים. הכתיבה והשהיה השקטה [...] נולדו מעצמן, מתוך כמיהה לגעת במהות החיים והמוות ולהבין את הסבל האישי והאנושי, להבין את החיים בשלמותם.

[...] היומן נכתב במרחב של הוויה קשובה, מרחב שאִפשר התבוננות עצמית ולמידה. באופן דומה, גם קריאה במרחב שכזה יכולה לתרום לחקירה ולמידה עצמית [...] בקריאה קשובה אנחנו פנויים לשהות עם הדברים בשאלה פתוחה, חוקרת ומתעניינת, ונכונים להיות באי-ידיעה. ללא תשובה מיידית ומוחלטת, השאלה הפתוחה מזמנת אפשרות לתשובה שונה מהתשובות המוכרות והידועות; היא יכולה לאפשר הבנה חדשה של עצמנו מעבר למילים ומעבר לסיפור המוכר בו אנחנו בדרך-כלל חיים.

לבו של הספר הוא דרך חיים בקשב-לב, איכות של התבוננות קשובה שניתן לכנות אותה "מדיטציה" – זו מדיטציה של תשומת-לב, מדיטציה ברוח בודהיסטית. יחד עם זאת, הגישה המתוארת איננה מתייחסת ללימוד עיוני או שיטתי ואינה מציעה הנחיות לתרגילים, אלא מתארת מדיטציה כנוכחות מודעת הפתוחה לכל המתרחש במקום ובמצב בהם אנחנו נמצאים [...] זו מדיטציה כדרך חיים.


*    *    *

מספר קטעים מהספר:

[הערה: הכתיבה בשורות קצרות, ועם זאת זה לא ספר שירה]       


 ******

לחלוק את אהבת החיים

 

האם יש בי אהבה?


כאשר יש בנו אהבה

הלב מתרחב

ואהבה זו יכולה לבוא לידי ביטוי פשוט

בחיוך

בנוכחות נושמת

במבט אוהד

 

חיי קצרים;

החיים שלנו בגוף-נפש זה, קצרים.

כיצד עוד לבטא את האהבה שבי?

 

בנשימה אני בבית

באהבה אני בבית

 

ולעיתים אני נמצאת הרחק מהבית

לכודה בסיפורים

פוחדת את הפחדים;

ואז –

לגלוש על הגלים

להתבונן בחלוף העננים

ולנשום.





פשוט להיות


ואיך להיות

כאשר אנחנו לכודים בייאוש ובערפילים?

לכודים בכאב, לכודים בסיפורים...


פשוט להיות.

אין לאן ללכת מהקושי והכאב

אלא לחוות אותם כפי שהם

ולאפשר להם לחלוף, להשתנות.


כתיבה

קשב לנשימה

רגליים על האדמה


כאשר אנחנו ערים לעולם -

למשב האוויר, לצמחים, לרחשי החיים;

כאשר אנחנו באמת חשים, רואים, שומעים,

הווים,

הלב שמח

רגע לאחר הכאב.



 ******


מה קשוב? מי מתבונן? מי אני?

 

קשב והתבוננות בגוף שבגוף;

מה שרואה, מה שמתבונן וקשוב

אינו הגוף.

 

קשב והתבוננות במחשבה כמחשבה;

מה שקשוב, מה שמתבונן ורואה

אינו המחשבה.


אם כך –

מה קשוב?

מי מתבונן?




 ******

אין מקום אחר לחיים

 

אין מקום אחר להגיע אליו.

אין מקום אחר בו נהיה יותר שלמים;

אין מקום אחר בו נהיה מסופקים.

כל מקום בו אנחנו עכשיו הוא הדרך

בלי שנדע להיכן תוביל הפסיעה הבאה.

 

ובדרך החיים לעיתים יש מורדות ופיתולים,

שמים עכורים וסערות גלים.

כיצד שלא להיות לכודים בגלים,

שלא ליפול לאובך ולערפילים?

כיצד לזכור את המים

ואת תכלת השמים?

 

לזכור מה חשוב באמת –

הדבר המשמעותי הוא היחס שלנו לחיים;

היחס לעצמנו ולעולם שאנחנו פוגשים.



 ******


לב פתוח לעולם


הרח מתבטאת בתופעות העולם.


כשם שהרוח כמשב אויר

נראית בתנועת העלים וצמרות העצים

כך הרוח כמהות

מתגלה בתופעות.


האם יש לנו

עיניים קשובות

אוזניים קשובות

אף קשוב

לשון קשובה

נקבוביות עור קשובות

ונפש קשובה

להבחין ברוח הפועמת חיים בעולם?

האם יש לנו לב פתוח לעולם?


כל-כך הרבה פעמים הלב סגור

מפחד, מתסכול;

וכאשר הלב פתוח -

איזו שמחה,

ענווה והכרת תודה,

יראת כבוד לחיים.


 

 


להשיל מעלינו את מי שהיינו


להשיל מעלינו את מי שהיינו,

את מי שחשבנו שאנחנו.

להשיל הרגלים טפלים, מיותרים.

להשיל הרגלי מחשבה -

אמונות, דעות קדומות ומסקנות.


להשיל לא כמעשה של כוח,

לא כהתנגדות,

לא כהחלפה של דבר בדבר אחר.

הדברים נושרים מעצמם

מתוך שנוכחנו לפתע במוגבלות מחשבתנו.


כיצד נוכל להיות חדשים

בלי שנהיה עירומים מהדברים הישנים?