"כל כך יפה כאן אם יש לך עין פתוחה ופשוטה ומעט קרני אור בתוכה. אם יש לך את זה, כל מקום יפה"
[וינסנט ואן-גוך, מתוך: "מכתבים לתיאו", הוצאת שוקן 1992]
|
האפשרות ליצור אמנות היא מתנה גדולה, והזדמנות למפגש גלוי ועמוק עם עצמנו ועם העולם. יצירה באמנות היא הזדמנות לפגוש מקומות שונים בתוכנו, ולגלות יכולות חדשות בעצמנו – אפשרות לגלות יופי וצמיחה גם מתוך מצבים של קושי וחשיכה.
באמנות יש כוח ריפוי – מעשה היצירה מאפשר ביטוי של תפיסתנו את החיים, מגלה ונותן הכרה להיבטים בתוכנו מעבר למילים; באופן זה מעשה היצירה מהווה מרחב הכלה לחוויות, רגשות וקשיים, ומאפשר מפגש עם שאלות ונושאים המלווים אותנו בדרכנו. כך האמנות יכולה להשפיע על איכות חיינו – לעבֵּד היבטים לא מוכרים של עצמנו, ולגלות בנו יצירתיות ושמחת חיים.
היצירה האמנותית משקפת את האופן בו אנו חווים את החיים. היא מאפשרת מרחב להתבוננות פנימית ולביטוי אישי – לגלות את מי שאנחנו, את החיים המצויים בנו – את הדימויים והסיפורים האישיים, את מערכות היחסים שלנו עם אחרים, את הזכרונות המהדהדים, את ההיבטים בעצמנו שאנחנו עדיין לא מכירים; לגלות עולם של רגשות, כאבים ומצוקות, שאלות והתלבטויות, וגם יופי ושמחת-לב פתוחה לחיים. כל אלה יכולים להופיע ולהתגלות מתוך מעשה היצירה, וכך לאפשר למידה אודות עצמנו והבנה של הדרך שלנו בחיים.
האמנות יכולה להפנות את מבטנו גם כלפי חוץ, להעשיר ולהרחיב את המפגש שלנו עם העולם – טבע, אנשים ומקומות שונים. בכל מצב – בזמן שלווה או בשעה של קושי ומצוקה – נוכל ללמוד להתבונן החוצה ולמצוא יופי ושמחה בתכלת השמים ובאדמה, בעצים ובציפורים; בשפע החיים, המראות והצבעים המצויים סביבנו. כאשר אנחנו מפנים תשומת-לב החוצה אל העולם אנחנו כבר לא לבד, אנחנו חלק מהחיים המתבטאים בכל התופעות; יש בנו אפשרות פשוט להיות, כפי שאנחנו, ומתוך כך לבטא ביצירה את החיים שאנחנו פוגשים – בעצמנו ובאחרים.
יצירה באמנות מתאימה לכל גיל, ואינה דורשת ידע או ניסיון קודמים. אין צורך לשפוט אותה כטובה או לא טובה, נכונה או לא נכונה; ניתן פשוט להיות בקשב עם היצירה, לאפשר לה לדבר את עצמה; וכך לאפשר ליצירה לשקף ולגלות את מי שאנחנו, ואת המקום שלנו בחיים.