הדרשה על הדרך הטובה יותר לחיות לבד

הדרשה על הדרך הטובה יותר לחיות לבד

 

פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה במנזר שבחורש ג'אטא, בעיר שראבאסטי. הוא קרא אליו את כל הנזירים והורה להם, "נזירים!" והנזירים ענו, "אנחנו כאן". המבורך לימד, "אני אלמד אתכם למה מתכוונים כשאומרים 'הדרך הטובה יותר לחיות לבד'. אתחיל בהצגת הקווים המנחים ואז אתן לכם ביאור מפורט. אנא, נזירים, האזינו בדריכות".

 

"המבורך, אנחנו מאזינים".

 

הבודהא לימד:

 

"אל תרדפו אחר העבר.    

אל תאבדו עצמכם בעתיד.

העבר כבר עבר.    

העתיד טרם הגיע".

 

"המתרגל מתבונן עמוקות

בחיים כפי שהם,

ממש כאן ועכשיו,

ושוכן חופשי ואיתן".         

 

"עלינו להיות חרוצים היום.

אם נחכה למחר, יהיה מאוחר מדי.

המוות בא במפתיע, ואיך נתמקח איתו?"

 

"החכם קורא לאדם

השוכן בתשומת-לב יומם וליל

'היודע את הדרך הטובה יותר לחיות לבד'".

 

"נזירים, למה אנו מתכוונים באומרנו 'לרדוף אחר העבר'? כאשר מישהו בוחן בעיון איך גופו היה בעבר, איך תחושותיו היו בעבר, איך תפיסותיו היו בעבר, איך נפשו היתה בעבר, איך הכרתו היתה בעבר; כאשר הוא בוחן בעיון דברים אלו והם מהווים מעמסה על ליבו והוא צמוד לדברים אלו השייכים לעבר, אזי הוא רודף אחר העבר".

 

"נזירים, למה אנו מתכוונים באומרנו 'לא לרדוף אחר העבר'? כאשר מישהו בוחן בעיון איך גופו היה בעבר, איך תחושותיו היו בעבר, איך תפיסותיו היו בעבר, איך נפשו היתה בעבר, איך הכרתו היתה בעבר; כאשר הוא בוחן בעיון דברים אלו והם אינם מהווים מעמסה על ליבו והוא אינו צמוד לדברים אלו השייכים לעבר, אזי הוא אינו רודף אחר העבר".


"נזירים, למה אנו מתכוונים באומרנו 'לאבד עצמנו בעתיד'? כאשר מישהו בוחן בעיון איך גופו יהיה בעתיד, איך תחושותיו יהיו בעתיד, איך תפיסותיו יהיו בעתיד, איך נפשו תהיה בעתיד, איך הכרתו תהיה בעתיד; כאשר הוא בוחן בעיון דברים אלו והם מהווים מעמסה על ליבו והוא חולם בהקיץ על דברים אלו השייכים לעתיד, אזי הוא מאבד עצמו בעתיד".

 

"נזירים, למה אנו מתכוונים באומרנו 'לא לאבד עצמנו בעתיד'? כאשר מישהו בוחן בעיון איך גופו יהיה בעתיד, איך תחושותיו יהיו בעתיד, איך תפיסותיו יהיו בעתיד, איך נפשו תהיה בעתיד, איך הכרתו תהיה בעתיד; כאשר הוא בוחן בעיון דברים אלו והם אינם מהווים מעמסה על ליבו והוא אינו חולם בהקיץ על דברים אלו השייכים לעתיד, אזי הוא אינו מאבד עצמו בעתיד".

 

"נזירים, למה אנו מתכוונים באומרנו 'להסחף על-ידי ההווה'? כאשר מישהו אינו חוקר ואינו לומד דבר אודות הבודהא, מורה הדרך הנעור, אודות הדהרמא, הדרך להבין ולאהוב, או אודות הסנגהא, הקהילה שחיה בהרמוניה ובתשומת-לב; כאשר הוא אינו מכיר את המורים הנעלים, אינו מתרגל את תורתם, וחושב: "גוף זה הוא אני-עצמי, אני גוף זה. תחושות אלו הן אני-עצמי, אני תחושות אלו. תפיסות אלו הן אני-עצמי, אני תפיסות אלו. נפש זו היא אני-עצמי, אני נפש זו. הכרה זו היא אני-עצמי, אני הכרה זו", אזי הוא נסחף על-ידי ההווה".

 

"נזירים, למה אנו מתכוונים באומרנו 'לא להסחף על-ידי ההווה'? כאשר מישהו חוקר ולומד אודות הבודהא, מורה הדרך הנעור, אודות הדהרמא, הדרך להבין ולאהוב, או אודות הסנגהא, הקהילה שחיה בהרמוניה ובתשומת-לב; כאשר הוא מכיר את המורים הנעלים, מתרגל את תורתם, ואינו חושב: "גוף זה הוא אני-עצמי, אני גוף זה. תחושות אלו הן אני-עצמי, אני תחושות אלו. תפיסות אלו הן אני-עצמי, אני תפיסות אלו. נפש זו היא אני-עצמי, אני נפש זו. הכרה זו היא אני-עצמי, אני הכרה זו", אזי הוא אינו נסחף על-ידי ההווה".

 

"נזירים, הצגתי לפניכם את הקווים המנחים ואת הביאור המפורט של הדרך הטובה יותר לחיות לבד".

 

כך לימד הבודהא, והנזירים שמחו לתרגל וליישם את תורתו.

 

Bhaddekaratta Sutta, Majjhima Nikaya 131

(the Discourse on Knowing the Better Way to Live Alone)