הדרשה על הנזיר הצעיר ועל האושר האמיתי

הדרשה על הנזיר הצעיר ועל האושר האמיתי

 

חלק א' - האושר האמיתי

פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה במנזר שביער הבמבוק, ליד העיר ראג'אגריהא. יום אחד, השכם בבוקר, הנזיר הצעיר סאמידהי ירד אל הנהר. הוא פשט את גלימתו, השאירה על הגדה, וירד לרחוץ בנהר. לאחר הרחצה הוא יצא מהנהר, המתין עד שגופו התייבש, ולבש את גלימתו. באותו הזמן הופיעה אלה שגופה קרן הילה של אור והאיר את כל גדת הנהר.

 

האלה אמרה לנזיר, "נזיר נכבד, רק לאחרונה קיבלת על עצמך את נדרי הנזירות. שערך עדיין שחור ואתה צעיר מאוד. בשלב זה בחיים, האם לא עדיף שתהיה מבושם בשמנים, מקושט באבני-חן ובפרחים ריחניים, ותהנה מחמשת הסוגים של תשוקות-החושים? למה נטשת את אהוביך, הפנית את עורפך לחיי העולם הזה, ואתה חי לבדך? גילחת את שיער ראשך וזקנך, לבשת את גלימת הנזיר, ושמת את מבטחך בתרגול חיי הנזירות. למה ויתרת על תענוגות ההווה על-מנת לרדוף אחר תענוגות שאינם כאן ועכשיו?"

 

הנזיר ענה, "לא ויתרתי על ההווה על-מנת לרדוף אחר תענוגות שאינם כאן ועכשיו. אני ויתרתי על תענוגות שאינם כאן ועכשיו למען אושר עמוק ואמיתי בהווה".

 

האלה שאלה, "למה כוונתך? איך ויתרת על תענוגות שאינם כאן ועכשיו למען אושר עמוק ואמיתי בהווה?"

 

הנזיר ענה, "המכובד בעולם לימד: בשמחה הנלווית לתשוקות-חושים שאינן כאן ועכשיו יש מעט מתיקות והרבה מרירות. יש בה יתרונות פעוטים, אך היא הרת אסון. כעת, כשאני שוכן בדהרמא הזמינה כאן ועכשיו, כבר שמטתי את כל החולשות והחסרונות, הבוערות והשורפות. הדהרמא זמינה כאן ועכשיו. היא שייכת להווה, והיא תמיד מזמינה אותנו לבוא ולראותה. כל אחד מאיתנו צריך להתנסות בה, ובעצמו להגשימה. זו הכוונה בויתור על תענוגות שאינם כאן ועכשיו על-מנת להגיע לאושר עמוק ואמיתי בהווה".

 

האלה שוב שאלה, "למה המכובד בעולם אומר שהתענוגות של תשוקות-החושים אינם כאן ועכשיו, יש בהם מעט מתיקות והרבה מרירות, יתרונותיהם פעוטים אך הם הרי אסון? למה הוא אומר שאם נשכון בדהרמא הזמינה כאן ועכשיו נוכל לשמוט את כל החולשות והחסרונות, הבוערות והשורפות אותנו? למה הוא אומר שהדהרמא שייכת להווה, תמיד היא מזמינה אותנו לבוא ולראותה, היא זמינה כאן ועכשיו, וכל אחד מאיתנו מתנסה בה ובעצמו מגשימה?"


הנזיר ענה, "אני נזיר צעיר, ורק שנתיים חלפו מאז קיבלתי על עצמי את נדרי הנזירות. אין בי די מיומנות כדי לבאר את התורה הנכונה והנפלאה ואת כללי ההתנהגות הנאותה שבישר המכובד בעולם. הבודהא, המכובד בעולם, נמצא כרגע בסמוך לכאן, ביער הבמבוק. למה לא תלכי לשם, ותציגי את שאלותייך ישירות אליו? הטאטהאגאטא יגיש לך את הדהרמא הנכונה, ואת תוכלי לקבלה ולתרגלה לפי ראות עינייך".

 

האלה ענתה, "נזיר נכבד, בזה הרגע הטאטהאגאטא מוקף באלים ובאלות בעלי עוצמה והשפעה. אני אתקשה לפנות אליו ולשאול אודות הדהרמא. אם תסכים לשאול את הטאטהאגאטא שאלות אלו בשמי, אני אלווה אותך".

 

הנזיר ענה, "אני אעזור לך".

 

האלה אמרה, "נזיר נכבד, אזי אני אלך בעקבותיך".

 

חלק ב' - העלמות התשוקה

הנזיר הלך אל מקום משכנו של הבודהא, קד ראשו והשתחווה אפיים ארצה לפניו. אזי הוא נסוג מעט וישב בצד. הוא חזר על שיחתו עם האלה ואז אמר, "המכובד בעולם, אם אלה זו לא היתה מדברת בכנות, היא לא היתה באה לכאן עימי". בזה הרגע נשמע קול ממרחק, "נזיר נכבד, אני כאן, אני כאן".

 

המכובד בעולם מייד הגיש לאלה פסוקים אלו:

 

"יש הלכודים בתשוקה

עקב תפיסות מוטעות בנוגע למושאי התשוקה.

מכיון שהם אינם יודעים מהי באמת תשוקה,

הם ממשיכים בדרך אל המוות".

 

הבודהא שאל את האלה, "האם את מבינה פסוקים אלו? אם לא, אנא אמרי זאת".

 

האלה פנתה אל הבודהא, "אני לא מבינה, המכובד בעולם. אני לא מבינה, המכובד בעולם".

 

לפיכך, הבודהא הגיש לאלה פסוקים נוספים:

 

"כאשר תכירי את טבעה האמיתי של התשוקה,

לא תיוולד עוד בנפשך תשוקה.

כאשר אין עוד תשוקה ואין תפיסה המבוססת על תשוקה,

אף אחד לא יוכל לפתותך".


הבודהא שאל את האלה, "האם את מבינה פסוקים אלו? אם לא, אנא אמרי זאת".

 

האלה פנתה אל הבודהא, "אני לא מבינה, המכובד בעולם. אני לא מבינה, המכובד בעולם".

 

לפיכך, הבודהא הגיש לאלה פסוקים נוספים:

 

"כאשר את רואה עצמך נעלה, פחותה, או שווה לאחרים,

את זורעת פירוד וגורמת לסכסוכים.

כאשר תתמירי את שלושת התסביכים,

דבר לא יוכל להסעיר עוד את נפשך".

 

הבודהא שאל את האלה, "האם את מבינה פסוקים אלו? אם לא, אנא אמרי זאת".

 

האלה פנתה אל הבודהא, "אני לא מבינה, המכובד בעולם. אני לא מבינה, המכובד בעולם".

 

לפיכך, הבודהא הגיש לאלה פסוקים נוספים:

 

"כאשר נשים קץ לתשוקה ונתמיר את שלושת התסביכים,

נפשנו תשכון בשקט ובשלווה, ללא השתוקקות לדבר.

אנו נשמוט כל חסרון וחולשה ונשתחרר מצער,

בחיים אלו ממש כאן ועכשיו, ובעולם הבא".

 

הבודהא שאל את האלה, "האם את מבינה פסוקים אלו? אם לא, אנא אמרי זאת".

 

האלה פנתה אל הבודהא, "אני מבינה, המכובד בעולם. אני מבינה, המכובד בעולם".

 

כך לימד הבודהא, והאלה שמחה מאוד לשמע תורתו. היא תרגלה בהתאם עד שנעלמה, ללא שריד או זכר.

 

Samyukta Agama 1078

corresponds with Samiddhi Sutta, Samyutta Nikaya 1,8

and Taisho Revised Tripitaka 99

(the Discourse on Youth and Happiness)