הדרשה על היהלום שחודר מבעד לאשליה

הדרשה על היהלום שחודר מבעד לאשליה*

 

*  זאת היא גרסה מקוצרת ופשוטה יותר של הדרשה, הכוללת השמטות ועריכה.

הגרסה המלאה ארוכה יותר והנושאים השונים חוזרים ומופיעים בכמה מקומות ובכמה צורות במהלך הדרשה.

גרסה מקוצרת זו מבוססת על התחלת הדרשה ועל סופה, כאשר קטעים מפרקים אחרים מצורפים ומשולבים בהתאם לנושאים.

המספרים בסוגריים מרובעים [x] מציינים את מספר הפרק (בגרסה המלאה) ממנו לקוחים הדברים.


חלק א' - בודהיסאטבא אמיתי

[1]  פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה במנזר שבחורש ג'אטא, בגן של אנאתאפינדיקא, ליד שראבאסטי, עם קהילה של 1,250 נזירים. יום אחד, כאשר הגיע הזמן לצאת לסבב קיבוץ הנדבות, הבודהא לבש את גלימתו, לקח את קערתו, ונכנס אל העיר שראבאסטי לבקש נדבת מזון. הוא הלך מבית לבית, וכאשר הסתיים סבב קיבוץ הנדבות הוא חזר אל המנזר כדי לאכול את ארוחת הצהריים. לאחר סיום הארוחה הוא שם את הגלימה ואת הקערה במקומם, רחץ את רגליו, סידר את מושבו, והתיישב במקומו.

 

[2]  באותו הזמן, הנזיר הנכבד סובהוטי קם לעמידה, חשף את כתפו הימנית, כרע ברך, צירף את כפות-ידיו ביראת כבוד, פנה אל הבודהא ואמר, "המכובד בעולם, כמה נדיר הוא הטאטהאגאטא! הוא תמיד תומך בבודהיסאטבות ונותן בהם את אמונו. המכובד בעולם, אם בנים ובנות של משפחות טובות מבקשים להגשים בליבם התעוררות נעלה, נכונה ושלמה, על מה הם יסתמכו ומה הם יעשו כדי להשתלט על מחשבתם?"

 

[3]  הבודהא ענה לסובהוטי, "זאת היא הדרך בה הבודהיסאטבות משתלטים על מחשבתם: "עלינו להוביל לנירוואנא את אינספור המינים של החיים - הנולדים מביצה, רחם, לחות או התמרה; בעלי צורה או חסרי צורה; בעלי תפיסה, חסרי תפיסה או שאינם בעלי תפיסה ואינם חסרי תפיסה - וכאשר אינספור המינים של החיים השתחררו לחופשי, אנחנו עדיין לא חושבים שיש למעשה מי שהשתחרר לחופשי". למה? מכיון שאם בודהיסאטבא לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים',  [17]  אם בודהיסאטבא חושב שעליו לשחרר לחופשי את החיים כולם, הוא עדיין אינו בודהיסאטבא. למה? מכיון שאין דבר נפרד הקיים כשלעצמו המכונה 'בודהיסאטבא'. סובהוטי, כל בודהיסאטבא המבין לעומקו את חוסר העצמיות של כל הדברים מכונה על-ידי הטאטהאגאטא 'בודהיסאטבא אמיתי'".

 

חלק ב' - נדיבות ומעשים טובים

[4]  הבודהא אמר, "בנוסף על כך, סובהוטי, כאשר הבודהיסאטבות מתרגלים נדיבות, הם אינם מסתמכים על דבר: הם אינם מסתמכים על צורות, קולות, ריחות, טעמים, מגעים או מחשבות. למה? מכיון שאם בודהיסאטבא יתרגל נדיבות ללא הסתמכות על סימנים, הוא יגשים אושר בל-ישוער שלא ניתן לתפסו".

 

[14]  "סובהוטי, אם בודהיסאטבא עדיין מסתמך על הדברים כדי לתרגל נדיבות, הוא כמו אדם שהולך בחשכה ואינו רואה דבר. אבל אם בודהיסאטבא אינו מסתמך על הדברים כדי לתרגל נדיבות, הוא כמו אדם בעל ראיה טובה שהולך לאור היום ורואה את כל הצורות והצבעים".

 

[23]  "סובהוטי, אם בודהיסאטבא מטפח מעשים טובים ומועילים כאשר הוא אינו לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', הוא יגשים התעוררות נעלה, נכונה ושלמה. למה? מכיון שהדברים אותם הטאטהאגאטא מכנה 'מעשים טובים' אינם למעשה מעשים טובים, ולכן הם מכונים 'מעשים טובים'".

 

חלק ג' - טבעם של סימנים

[5]  הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם ניתן לתפוס את הטאטהאגאטא באמצעות סימנים גופניים?"

 

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם, לא ניתן לתפוס את הטאטהאגאטא באמצעות סימנים גופניים. למה? מכיון שהסימנים הגופניים עליהם מדבר הטאטהאגאטא אינם למעשה סימנים גופניים".

 

הבודהא אמר, "סובהוטי, כל הדברים בעלי הסימנים מוליכים שולל ומטעים. מי שרואה שכל הסימנים אינם סימנים, רואה את הטאטהאגאטא.  [26]  סובהוטי, לא ניתן להתבונן בטאטהאגאטא באמצעות סימנים:

 

"מי שמחפש את הטאטהאגאטא

בקול או בצורה,

הולך בדרך שגויה -

את הטאטהאגאטא הוא לא ימצא".

 

[29]  "סובהוטי, אם מישהו אומר שהטאטהאגאטא בא או הולך, יושב או שוכב, הוא אינו מבין את משמעות הדברים. למה? מכיון שהטאטהאגאטא אינו בא משום מקום ואינו הולך לשום מקום, ולכן הוא מכונה 'טאטהאגאטא'".

 

חלק ד' - חופש מהשקפות

[6]  סובהוטי פנה אל הבודהא ושאל, "המכובד בעולם, האם בעתיד יהיו אנשים שישמעו מילים אלו ויקבלו אותן באמונה שלמה?"

 

[14]  הבודהא ענה, "סובהוטי, אם בעתיד יהיו בנים או בנות של משפחות טובות שביכולתם לשמוע דרשה זו, להאמין בה, להבין, לקבל ולתרגל אותה, הטאטהאגאטא יתבונן בהם בהבנה שלמה. הטאטהאגאטא ידע אותם, והם יגשימו אושר בל-ישוער שלא ניתן לתפסו".

 

"סובהוטי, אנשים כאלו הם נדירים ביותר מכיון שהם חופשיים מההשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. למה? מכיון שההשקפה של 'אני-עצמי' אינה השקפה, וגם ההשקפות של 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים' אינן השקפות. הבודהות מכונים 'בודהות' מכיון שהם חופשיים מכל ההשקפות".


"כך, סובהוטי, כאשר הבודהיסאטבות מבקשים להגשים בליבם התעוררות נעלה, נכונה ושלמה, עליהם לוותר על כל ההשקפות. עליהם לטפח כוונה טהורה, ללא הסתמכות על צורות, קולות, ריחות, טעמים, מגעים או מחשבות, ללא מקום משכן לליבם. כל מקום בו הלב שוכן אינו מקום משכן".

 

"סובהוטי, אם מישהו יכול לשמוע דרשה זו ללא פחד או בהלה, הוא אכן אדם נדיר ביותר.  [6]  למה? מכיון שאותו אדם אינו לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. הוא אינו לכוד בהשקפה שהדברים קיימים, והוא אינו לכוד בהשקפה שהדברים אינם קיימים".

 

"סובהוטי, אם נפשו של אדם לכודה בסימנים, הוא לכוד גם בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. למה? מכיון שאם מישהו לכוד בהשקפה שהדברים קיימים, הוא לכוד גם בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. אם מישהו לכוד בהשקפה שהדברים אינם קיימים, עדיין הוא לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. לכן עלינו להימנע מלהילכד בהשקפה שהדברים קיימים, ולהימנע מלהילכד בהשקפה שהדברים אינם קיימים. עלינו להימנע מלהילכד בדברים של הדהרמא, ולהימנע מהכחשת הדברים של הדהרמא. זאת היא משמעות הדברים שהטאטהאגאטא תמיד חוזר ואומר, "נזירים, עליכם לדעת שהדהרמא היא כמו רפסודה. יש לוותר אפילו על הדהרמא הנכונה, על אחת כמה וכמה יש לוותר על דברים שאינם של הדהרמא הנכונה".

 

חלק ה' - המורים הנעלים

[7]  הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם הטאטהאגאטא הגשים התעוררות נעלה, נכונה ושלמה? האם הטאטהאגאטא מלמד את הדהרמא הנכונה?"

 

סובהוטי ענה, "עד כמה שהבנתי את דבריו של הבודהא, אין דבר נפרד הקיים כשלעצמו המכונה 'התעוררות נעלה, נכונה ושלמה', ואין דבר נפרד הקיים כשלעצמו שהטאטהאגאטא מלמד. למה? מכיון שלא ניתן לתפוס את הדברים אותם מלמד הטאטהאגאטא, ולא ניתן לתארם. הם אינם דברים של הדהרמא, והם אינם שונים מהדהרמא. הם אינם בעלי קיום עצמי, והם אינם חסרי קיום עצמי. למה? מכיון שהמורים הנעלים נבדלים מאחרים רק במונחים של דברים שאינם תלויים בתנאים".

 

[9]  הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם הנכנס לזרם הנהר חושב, "אני הגשמתי מעלת 'הנכנס לזרם הנהר'?"

 

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. למה? מכיון שאין זרם נהר אליו נכנסים. לא נכנסים לנהר של צורות, קולות, ריחות, טעמים, מגעים או מחשבות, ולכן אומרים 'הנכנס לזרם הנהר'".

 

הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם החוזר פעם אחת חושב, "אני הגשמתי מעלת 'חזרה אחת'?"

 

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. למה? מכיון ש- 'חזרה אחת' משמעותה ללכת ולחזור, אבל למעשה אין הליכה ואין גם חזרה, ולכן אומרים 'חזרה אחת'".

 

 הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם מי שאינו חוזר חושב, "אני הגשמתי מעלת 'אין חזרה'?"

 

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. למה? מכיון ש- 'אין חזרה' משמעותה לא לחזור עוד לעולם, אבל למעשה לא יכול להיות שאין חזרה, ולכן אומרים 'אין חזרה'".

 

 הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם ארהאט חושב, "אני הגשמתי מעלת 'ארהאט'?"

 

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. למה? מכיון שאין דבר נפרד הקיים כשלעצמו שניתן לכנותו 'ארהאט'. אם ארהאט חושב שהוא הגשים מעלת 'ארהאט', הוא עדיין לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'".

 

[10,17]  הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם הטאטהאגאטא הגשים התעוררות נעלה, נכונה ושלמה?"

 

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. הטאטהאגאטא לא הגשים דבר".

 

[13]  הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם הטאטהאגאטא מלמד את הדהרמא הנכונה?"

 

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. הטאטהאגאטא אינו מלמד דבר".

 

[21]  הבודהא אמר, "סובהוטי, אל תאמר שהטאטהאגאטא חושב, "אני אלמד את הדהרמא הנכונה". למה? מכיון שאם מישהו אומר שהטאטהאגאטא מלמד את הדהרמא הנכונה, אדם זה משמיץ את הבודהא ואינו מבין את דבריו. סובהוטי, לא ניתן ללמד את הדהרמא אותה מלמדים, ולכן אומרים, 'ללמד את הדהרמא'".

 

[25]  "סובהוטי, אל תאמר שהטאטהאגאטא חושב, "אני אשחרר לחופשי את החיים כולם". למה? מכיון שלמעשה אין אף אחד אותו הטאטהאגאטא משחרר לחופשי. אם הטאטהאגאטא היה חושב שהוא משחרר לחופשי את החיים כולם, הוא היה לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'".

 

"סובהוטי, למרות שהטאטהאגאטא אומר 'אני' אין למעשה 'אני', אבל אנשים רגילים עדיין חושבים שיש 'אני'. סובהוטי, למרות שהטאטהאגאטא אומר 'אנשים רגילים' אין למעשה אנשים רגילים, ולכן הם מכונים 'אנשים רגילים'".

 

חלק ו' - אושר ומידות טובות

[8]  הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? אם מישהו ימלא מספר אינסופי של עולמות בשפע של אוצרות כמעשה של נדיבות, האם אותו אדם יגשים הרבה אושר ומידות טובות?"

 

סובהוטי ענה, "כן, הרבה מאוד, המכובד בעולם. למה? מכיון שאושר ומידות טובות אינם בטבעם אושר ומידות טובות, ולכן הטאטהאגאטא מדבר על הרבה אושר ומידות טובות".

 

הבודהא אמר, "סובהוטי, אם מישהו יקבל, יתרגל ויסביר דרשה זו לאחרים, ולו רק ארבעה פסוקים, הוא יגשים אושר נפלא בהרבה מכל אושר הנובע ממעשה של נדיבות. למה? מכיון שכל בודהא וכל דהרמא של התעוררות נעלה, נכונה ושלמה נובעים מדרשה זו. סובהוטי, הדברים המכונים 'בודהא-דהרמא' הם כל דבר שאינו בודהא-דהרמא,  [17]  ולכן הטאטהאגאטא אמר שכל הדברים הם בודהא-דהרמא. סובהוטי, כל הדברים אינם למעשה כל הדברים, ולכן הם מכונים 'כל הדברים'".

 

[15]  "סובהוטי, אם מישהו עדיין לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', הוא לא יוכל להקשיב, לקבל, לתרגל ולהסביר דרשה זו לאחרים.  [16]  למה? מכיון שמשמעותה של דרשה זו היא בלתי ניתנת לתפיסה, וכך גם הפרי הנובע מקבלה ומתרגול של הדרשה, הוא בלתי ניתן לתפיסה.  [18]  סובהוטי, לא ניתן לתפוס את נפש העבר, לא ניתן לתפוס את נפש ההווה, ולא ניתן לתפוס את נפש העתיד".

 

[19]  "סובהוטי, אם נתפוס את האושר הנובע מקבלת, תרגול והסבר הדרשה לאחרים כדבר הנפרד מדברים אחרים, הטאטהאגאטא לא היה מכנה אותו 'אושר נפלא', אבל מכיון שלא ניתן לתופסו, הטאטהאגאטא אמר שאותו אדם מגשים אושר נפלא".

 

[28]  "סובהוטי, אם בודהיסאטבא יבין לעומקו את חוסר העצמיות של כל הדברים ויקבל אמת זו בלב שלם, הוא יגשים אושר נפלא. למה? מכיון שהבודהיסאטבות אינם צוברים אושר ומידות טובות".

 

סובהוטי שאל, "המכובד בעולם, איך יתכן שהבודהיסאטבות אינם צוברים אושר ומידות טובות?"

 

הבודהא ענה, "סובהוטי, הבודהיסאטבות מגשימים אושר ומידות טובות אבל הם אינם לכודים באושר ומידות טובות, ולכן הטאטהאגאטא אמר שהבודהיסאטבות אינם צוברים אושר ומידות טובות".

 

חלק ז' - מושגים של דברים

[27]  הבודהא אמר, "סובהוטי, אל תחשוב שהטאטהאגאטא הגשים התעוררות נעלה, נכונה ושלמה, ואין לו צורך בסימנים. סובהוטי, אם מישהו מבקש להגשים בליבו התעוררות נעלה, נכונה ושלמה, הוא אינו טוען שהדברים אינם קיימים, הוא אינו טוען שלא קיימים סימנים של דברים".

 

[30]  "סובהוטי, אם הדברים באמת קיימים, הם מתגלים כאחדות של מרכיבים.  הדברים אותם הטאטהאגאטא מכנה 'אחדות של מרכיבים' אינם למעשה אחדות של מרכיבים, ולכן הם מכונים 'אחדות של מרכיבים'. סובהוטי, לא ניתן לדבר על אחדות של מרכיבים, אבל אנשים רגילים עדיין נצמדים למושגים של הדברים".

 

[31]  הבודהא שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? אם מישהו יאמר שהבודהא מדבר על השקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', האם אותו אדם מבין את הדברים לעומקם?"

 

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. אותו אדם אינו מבין לעומקם את דבריו של הטאטהאגאטא. למה? מכיון שהדברים אותם המכובד בעולם מכנה השקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים' אינם למעשה השקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', ולכן הם מכונים השקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'".

 

הבודהא אמר, "סובהוטי, כל אדם המבקש להגשים בליבו התעוררות נעלה, נכונה ושלמה צריך להתייחס כך לכל הדברים, להתבונן ולהאמין כך בדברים, ולהבין כך את הדברים בלי להילכד במושגים של הדברים. סובהוטי, הטאטהאגאטא אמר שהדברים המכונים 'מושגים של דברים' אינם למעשה מושגים של דברים, ולכן הם מכונים 'מושגים של דברים'".

 

[32]  "כל הדברים המורכבים,

התלויים בתנאים,

הם כמו חלום או אשליה,

כמו צללית או כמו בועה,

כמו אגל טל, הבזק ברק -

יש להתבונן כך בדברים".

 

כך לימד הבודהא. הנזיר הנכבד סובהוטי, יחד עם שאר הנזירות והנזירים, התלמידות והתלמידים שאינם נזירים, האלים, המלאכים וכל האחרים, כולם שמעו את תורתו של הבודהא, קיבלו אותה בשמחה ובאמונה, והתחילו לתרגלה.

 

Vajracchedika Prajnaparamita Sutra, Taisho Revised Tripitaka 335

 (the Discourse on the Diamond that Cuts Through Illusion)