לצאת יחדיו לדרך / קרישנמורטי

[התרגום לעברית לאחר האנגלית]

A Journey Together   /   J. Krishnamurti

[From a talk in Madras, December 13th 1959]

 

If we could take a journey, make a pilgrimage together, without any intent or purpose, without seeking anything, perhaps on returning we might find that our hearts had unknowingly been changed. I think it worth trying. Any intent or purpose, any motive or goal, implies effort – a conscious or unconscious endeavor to arrive, to achieve. I would like to suggest that we take a journey together in which none of these elements exist.

If we can take such a journey, and if we are alert enough to observe what lies along the way, perhaps when we return, as all pilgrims must, we shall find that there has been a change of heart; and I think this would be much more significant than inundating the mind with ideas, because ideas do not fundamentally change human beings at all. Beliefs, ideas, influences may cause the mind superficially to adjust itself to a pattern; but, if we can take the journey together without any purpose and simply observe as we go along the extraordinary width and depth and beauty of life, then out of this observation may come a love that is not merely social, environmental, a love in which there is not the giver and the taker, but which is a state of being, free of all demand.

This journey I am proposing that we take together, is not to the moon, or even to the stars. The distance to the stars is much less than the distance within ourselves. The discovery of ourselves is endless, and it requires constant inquiry, a perception which is total, an awareness in which there is no choice. This journey is really an opening of the door to the individual in relationship with the world.

So, the understanding of ourselves is not to the end of individual salvation, it is not the means of attaining a private heaven, an ivory tower into which to retire with our own illusions, beliefs, gods. On the contrary, if we are able to understand ourselves, we shall be at peace, and then we shall know how to live rightly.

 

 

                             לצאת יחדיו לדרך   /   קרישנמורטי   /   תרגום: מאיר זוהר

 

אם נוכל לצאת לדרך, לעשות מסע עליית רגל ביחד, ללא כל כוונה או תכלית, בלי לחפש דבר, כאשר נחזור אולי נגלה שליבנו – ללא ידיעה – עבר שינוי. אני חושב ששווה לנסות זאת. כל כוונה או תכלית, כל מניע או מטרה, פירושם מאמץ – השתדלות מודעת או שאינה מודעת להגיע, להשיג. אני מבקש להציע שנצא יחדיו לדרך בה מרכיבים אלו בכלל לא קיימים.

אם נוכל לצאת לדרך שכזו, ואם נהיה ערים דיינו להבחין מה נמצא לצד הדרך, כאשר נחזור אולי נגלה, כפי שקורה לכל עולי הרגל, שליבנו עבר שינוי; ואני חושב שזה יהיה הרבה יותר משמעותי מאשר הצפת נפשנו ברעיונות, מפני שרעיונות לא מביאים לשינוי מן היסוד בבני-אדם. אמונות, רעיונות, השפעות – אלו עשויים לגרום לנפשנו להתאים את עצמה, באופן שטחי, לתבנית; אבל אם נוכל לצאת יחדיו לדרך ללא כל תכלית, ובעודנו הולכים בדרך פשוט להבחין ברוחב ובעומק וביופי של החיים, רוחב עומק ויופי היוצאים מגדר הרגיל, אז מהתבוננות זו תנבע אהבה שאינה רק חברתית, סביבתית, אהבה בה אין נותן ולוקח, אלא אהבה שהיא מצב הוויה, חופשייה מכל דרישה.

דרך זו שאני מציע שנלך בה יחדיו אינה דרך אל הירח, או אפילו אל הכוכבים. המרחק אל הכוכבים קטן בהרבה מהמרחקים שבתוכנו. התגלית של עצמנו היא אינסופית והיא מצריכה חקירה מתמדת, תפיסה שלמה, מודעות שאין בה כל בחירה. דרך זו היא למעשה פתיחת שער אל האדם ביחסיו עם העולם.

כך, ההבנה של עצמנו אינה למען ישועה אישית והיא אינה אמצעי למען השגת גן-עדן פרטי, מגדל שנהב אליו פורשים עם אשליותינו, אמונותינו, אלוהינו. נהפוך הוא – אם באפשרותנו להבין את עצמנו אז נהיה בשלום, ואז נדע איך לחיות באופן נכון.