בית קשב‏ > ‏כתבים‏ > ‏

הבנה של עובדות החיים

הבנה של עובדות החיים / מאיר זוהר

 

ערות היא הצעד הראשון והאחרון שאנחנו באמת צריכים – ערות היא החופש להיות כאן ועכשיו ולפגוש את החיים, לחיות בעולם בלי להיות לכודים; ערות היא החופש להיות באמת בחיים, החופש לאהוב את החיים, ללא אפליה וללא תנאים. ערות היא נוכחות פשוטה בלב החיים ומודעות פתוחה לכל הדברים, ערות היא החופש באמת להבין את החיים – ערות היא הבנה חיה שלמה, הבנה של עובדות החיים, הבנה אמיתית של טבע הדברים.

הדברים באמת פשוטים – זה באמת פשוט להיות באמת בחיים; הדברים פשוטים אבל לפעמים הם לא קלים – לפעמים זה לא קל לפגוש בפשטות את עובדות החיים. אנחנו פוחדים לפגוש את החיים כהווייתם, ולכן אנחנו מזדהים ונצמדים לדבר מסוים, קבוע ונפרד לכאורה, ולכן אנחנו בודדים; אנחנו משתוקקים למצוא מוצא ולהשיג הקלה באמצעות רכישה וצבירה של חפצים, תנועה אל מקום וזמן ומצב אחרים, אבל עדיין אנחנו לא מסופקים, כך שאנחנו מתוסכלים, ולכן אנחנו סובלים – אנחנו סובלים מכיון שאנחנו לא באמת פוגשים כאן ועכשיו את החיים, אנחנו סובלים מכיון שאנחנו לא באמת מבינים את עובדות החיים. לפעמים אנחנו מתקשים, ועדיין הדברים פשוטים – ערות היא הצעד הראשון והאחרון שאנחנו באמת צריכים: די להיות ערים למתרחש כאן ועכשיו, בכל רגע מחדש לפגוש בפשטות את כל הדברים, כדי באמת להבין את עובדות החיים, וכך להיות חופשיים.

לדוגמא, אחת העובדות הפשוטות של החיים – הדברים משתנים; באופן מהיר ומיידי או באופן איטי והדרגתי, מבחוץ ומבפנים, הדברים החומריים והמצבים הרגשיים והדעות הקדומות והדימויים העצמיים – הדברים באמת פשוטים, כל הדברים משתנים. הדברים משתנים, זו עובדה – גם כאשר אנחנו לא רוצים; הדברים משתנים, לא מפני שאנחנו רוצים – פשוט כך הם החיים. וכאשר אנחנו ערים כאן ועכשיו כבר אנחנו באמת מבינים שהדברים משתנים, והבנה של העובדה מאפשרת לנו להכיל את הגלים שעולים ויורדים, באים והולכים, בלי להיסחף או לשקוע בסערות של החיים; הבנה של העובדה שהדברים משתנים מאפשרת לנו להעריך ולהוקיר את כל המתנות של החיים שעכשיו אנחנו מקבלים.

ועדיין, בחיי היומיום, כאשר אנחנו מתקשים, כל-כך מהר אנחנו מתייאשים – כל-כך בקלות אנחנו שוכחים, ובטעות אנחנו חושבים שהמצב לא ישתנה עוד לעולמים; וכאשר אנחנו מצליחים ומשיגים, שוב אנחנו שוכחים, ובטעות אנחנו חושבים שהדברים קבועים וממשיכים ללא שינוי – אנחנו נצמדים לרעיון של קביעות, זו אשליה של נצח שאין בה באמת חיים. ואפילו אם לרגע אנחנו מסכימים לכך שהדברים משתנים, בדרך-כלל אנחנו עדיין נאחזים בנקודת משען דמיונית, נפרדת וקבועה לכאורה, היא 'אני': "הדברים משתנים, מבחוץ, אבל מבפנים אני עדיין 'אני'", כך אנחנו כרגיל חושבים – זהו חוסר ההבנה של העובדה הגלויה שהדברים משתנים. אנחנו מחפשים אי של יציבות, מקום מושלם, בו אנחנו 'אחת ולתמיד' מסלקים את כל ההפרעות; אנחנו מחפשים את הנצח באדם או ברעיון מסוימים, אנחנו מחפשים מצב מסוים תמידי – אבל כל הדברים משתנים, זה טבעם, רק אנחנו לא מבינים.

הדברים פשוטים וגלויים, אבל ללא ערות אנחנו לא באמת מבינים את עובדות החיים הפשוטות ביותר, ולכן אנחנו מסתבכים; אנחנו לא מבינים את חוקי הטבע הבסיסיים, לא מבינים את טבע הדברים – ללא הבנה אנחנו מתכחשים לחיים, אנחנו מתנהגים בניגוד לממשות, מתנגשים בעצמנו ובאחרים, דורסים ונדרסים, ולכן אנחנו סובלים. ללא הבנה אנחנו סובלים – אנחנו פוחדים ובודדים, מתוסכלים ולא מסופקים; אנחנו סובלים ולכן אנחנו מגיבים ומנסים להתחמק מהקשיים – אנחנו מגיבים, פוגעים ונפגעים, ללא מוצא; וכך אנחנו מסתבכים – אנחנו מסוכסכים בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחרים, אנחנו מסוכסכים עם החיים, ולכן אנחנו סובלים.

בדרך-כלל אנחנו לכודים בעולם ההרגלים והמחשבה, עולם הסבל והתגובה – זו הגישה הרגילה בה אנחנו מתייחסים, גישה שהיא תגובה של חוסר הבנה; זו דרך החיים הרגילה בה אנחנו חושבים ומתנהגים ומתייחסים, ללא חופש וללא הבנה. בדרך-כלל אנחנו חושבים ומתייחסים במונחים של דברים קבועים ונפרדים, אנחנו מתנהגים כאילו ניתן לשלוט על התנאים, לספק את כל הרצונות והצרכים, להתחמק מתוצאות המעשים; כאילו ניתן לשנות בלי באמת להשתנות, כך אנחנו חושבים – אנחנו לא באמת מבינים; ועדיין, בכל רגע מחדש, זה באמת פשוט לפגוש כאן ועכשיו את עובדות החיים, ובאמת להבין.

העובדות גלויות – אין צורך בתרגילים מיוחדים, משימות ומאמצים, אין צורך בתנאים מסוימים כדי להבין; אין צורך לצבור מידע אודות הדברים, להשיג ידע נשגב שהוסמך ונמסר על-ידי המומחים; אין צורך לנתח לפרטים ולפרט מרכיבים, אין צורך להחליף בהדרגה את המסקנות והדעות הקודמות בדעות ומסקנות אחרות, אין צורך להגיע לדרגה של קדושים נעלים – די להיות ערים לדרך הרגילה בה אנחנו חושבים ומתנהגים ומתייחסים, די להיות ערים לחוסר ההבנה של עולם המחשבה וההרגלים, ממש כאן ועכשיו בלב החיים, וכבר אנחנו באמת מבינים. הסבל אינו המצב והתנאים המסוימים בהם אנחנו נמצאים – הסבל הוא פשוט חוסר הבנה של המצב והתנאים; ולכן די להיות כאן ועכשיו נוכחים-מודעים ולפגוש את החיים כפי שהם – הפרחים והקוצים, מופיעים וחולפים, מבחוץ ומבפנים – וכבר אנחנו באמת מבינים, וכבר אנחנו באמת בחיים; מה עוד אנחנו מבקשים?

זו האמת הראשונה והאחרונה של החיים: בעולם המחשבה וההרגלים אנחנו חיים בחוסר הבנה, וכאשר אנחנו לא באמת מבינים את עובדות החיים אנחנו סובלים; ועדיין, אפשר להבין את חוסר ההבנה ולהיות חופשיים, יש דרך להיות ערים, דרך קשב בלב החיים. בדרך-כלל אנחנו לא מבינים, זו עובדה של החיים – ויחד עם זאת, ממש כאן ועכשיו בכל רגע מחדש, בלב החיים, עדיין יש אפשרות להבין את חוסר ההבנה, להבין באמת את עובדות החיים וכך להיות חופשיים. לכל אדם יש אפשרות להתעורר לחיים, להיות באמת בחיים, בכל רגע ובכל מצב, בכל מקום וזמן, ללא תנאים – גם זו עובדה של החיים: בדרך הטבע, אפשר להיות ערים.

זו האמת הראשונה והאחרונה: אנחנו סובלים, וכדי להיות חופשיים מסבל יש להבין באמת את הדברים; ורק ערות היא הבנה אמיתית של עובדות החיים – ערות היא הבנה שלמה של טבע הדברים, הבנה חיה של דרך העולם, הבנה של האדם בלב החיים. וכאשר אנחנו ערים כאן ועכשיו, פשוט נוכחים-מודעים, אנחנו באמת פוגשים את החיים ואנחנו באמת מבינים; וכאשר אנחנו באמת מבינים את עובדות החיים כבר אנחנו חופשיים – החופש היחידי האמיתי האפשרי הוא החופש להיות ערים. ערות היא החופש לפגוש כאן ועכשיו את החיים, להיות באמת בחיים; החופש לפגוש בשלום ובחמלה את הקוצים ואת הפרחים, לראות יופי בשמחת חיים, בעצמנו ובאחרים, מבחוץ ומבפנים; החופש לאהוב, ללא אפליה וללא תנאים, חופש פעולה קשובה בלב החיים – ולכן ערות היא המהות של אמנות החיים, היא הצעד הראשון והאחרון שאנחנו באמת צריכים.

 

*       *       *       *       *       *

יש שפע של עובדות בחיים, ואנחנו מתבוננים כאן ועכשיו כדי לגלות את העובדות המהותיות ביותר – העובדות שהבנה שלהן תביא למהפך עמוק ומשמעותי באיכות החיים; אנחנו עכשיו מתבוננים כדי לגלות את העובדות הפשוטות שחוסר הבנה שלהן גורם לסבל, העובדות שאם נבין אותן נשתחרר לחופשי מסבל, חופשיים לאהוב את החיים.

כאשר אנחנו ערים אנחנו מבינים שהעובדה הראשונה והפשוטה ביותר של החיים היא שעכשיו אנחנו כאן, כפי שאנחנו: אנחנו כאן ביחד, לא כל אחד בנפרד; בכל מקום וזמן בהם אנחנו נמצאים, בכל מצב, כלפי חוץ וכלפי פנים, אנחנו שפע של חיים; אנחנו מי ואיך שאנחנו, כאן ועכשיו, כך הם החיים. עכשיו אנחנו כאן, כאן אנחנו כך, כך אנחנו עכשיו – כאן-כעת-כך הם שלושה היבטים של עובדה אחת פשוטה ותמימה, היא העובדה היסודית והבסיסית ביותר של החיים: עכשיו אנחנו כאן, כפי שאנחנו; ודי בהבנה אמיתית של העובדה הפשוטה הזו וכבר אנחנו חופשיים מהתכחשות לממשות של החיים, חופשיים להיות כאן ועכשיו ולפגוש את החיים. עכשיו אנחנו כאן כפי שאנחנו – וכאשר אנחנו באמת מבינים כבר אנחנו חופשיים מאשליה, חופשיים מתגובה; חופשיים מפחד ובדידות, תשוקה ואלימות; חופשיים להיות ערים, חופשיים להיות באמת בחיים.

וכאשר אנחנו כאן ועכשיו פוגשים את החיים כהווייתם, פוגשים את עצמנו ופוגשים אחרים, אנחנו מגלים עובדות נוספות של החיים: הדברים משתנים, החיים בכל רגע חדשים, בלתי צפויים, הדברים ממשיכים ומתחדשים בכל רגע בחיים; הדברים אינם נפרדים, החיים שלמים, הדברים משפיעים ומושפעים בהדדיות ללא תנאים. הדברים משתנים, אבל אין דבר שמשתנה בנפרד מדברים אחרים – הדברים ביחד משתנים, משפיעים ומושפעים: השינוי של כל דבר משפיע ומושפע מכל השינויים האחרים. כל דבר מורכב מכל הדברים, בכל מקום וזמן, בעולם ובאדם – דבר לא קיים כשלעצמו, בנפרד מדברים אחרים, אלא באשליה של המחשבה; אין דבר שהוא תמיד אותו הדבר – הדברים הם הגלים של ים החיים, והמים לובשים ופושטים שם וצורה, בכל רגע מופיעים וחולפים – זה משחק מחבואים, פסטיבל מסכות, מופע קסמים – זה הניגון של החיים, האם אנחנו קשובים? – כך הם החיים.

החיים שלמים והדברים משתנים על-פי טבעם, משפיעים ומושפעים; ולכן עובדה נוספת של החיים היא שלא ניתן לשלוט על התנאים, משמע – החיים הם לאו דווקא כפי שאנחנו היינו רוצים: כל אדם, כל עם, כל מצב, כל דבר שקיים, חולף ונעלם – הנצח הוא שקר וכזב, אשליה, רעיון אכזב; בדרך הטבע אין מנוס מחולי, אין מנוס מזקנה, אין מנוס ממוות, אין מנוס מפרידה – כולנו מזדקנים, לפעמים חולים, במוקדם או במאוחר מתים, נפגשים ואז ממשיכים – אלו הן עובדות החיים. לא ניתן לשלוט על התנאים של החיים, מכיון ששליטה מחייבת שימוש באמצעים של הפרדה – "הפרד ומשול" זו הסיסמה של השיטה של המחשבה, אבל לא כך הם החיים; לא ניתן לשלוט על התנאים מכיון ששליטה אפשרית רק מנקודת משען נפרדת וקבועה, נקודת ייחוס שאינה קיימת בממשות אלא רק באשליה של המחשבה.

ומכיון שלא ניתן לשלוט על התנאים, מכיון שהחיים הם לאו דווקא כפי שהיינו רוצים, לא ניתן לספק את כל הרצונות והצרכים: אנחנו רוצים ורוצים, לכאן ולשם, כך או אחרת – כל-כך הרבה אנחנו רוצים; יש בנו שפע של רצונות סותרים, ולכן אנחנו לא מסופקים. החיים שלמים, החיים מורכבים מכל הדברים – אבל כל דבר רוצה בעצמו להתקיים, ולכן החיים כוללים היבטים סותרים – כל דבר רוצה, כנגד רצונות של דברים אחרים; כדי להתקיים, כל דבר זקוק למזון – החיים ניזונים על חיים אחרים, החיים ניזונים על עצמם – זו הסתירה המהותית של החיים, ולכן אנחנו לא מסופקים.

יש סתירה בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחרים סביבנו, יש שפע של צרכים ורצונות סותרים – החיים שלמים, אבל אנחנו חושבים במונחים של דברים נפרדים; החיים שלמים אבל אנחנו לא באמת מבינים, ולכן אנחנו חושבים שאנחנו חסרים – זו העובדה של חוסר הסיפוק בעולם המחשבה וההרגלים, זו הסתירה העצמית בה אנחנו חיים. לדוגמא, הסתירה של הבדידות והצפיפות: אנחנו חושבים שאנחנו נפרדים וחסרים, ולכן אנחנו בודדים, ולכן אנחנו רוצים להשיג הקלה באמצעות רכישה וצבירה של חפצים, דעות ומסקנות, חוויות ומערכות יחסים – אנחנו מנסים למלא את הריקנות של עצמנו, עד שפתאום אנחנו מגלים שהחיים צפופים; ואז שוב אנחנו עסוקים – אנחנו רוצים להיפטר ולהשליך ולאבד, לסלק ולחסל ולהעלים, וכך שוב אנחנו בודדים, ללא מנוס וללא מוצא – זו הדרך הרגילה בה אנחנו סובלים ומגיבים, ללא חופש וללא הבנה.

יש דחפים סותרים בחיים, ולכן לא ניתן לספק את כל הרצונות והצרכים – כך הם החיים; אנחנו סובלים, לא מסופקים, אבל ללא הבנה שוב ושוב אנחנו מגיבים ומנסים לפתור את הבעיה של חוסר הסיפוק – אנחנו לא מבינים את המגבלות של התגובה, לא באמת מבינים שהמסקנה היא תמיד הדעה הקדומה, התוצאה היא תמיד המשכיות של הסיבה, הפתרון הוא תמיד תגובה לבעיה. כאשר אנחנו לא מסופקים כאן ועכשיו זה 'בעיה' – הבעיה היא תמיד כאן ועכשיו, כפי שאנחנו כרגיל חושבים ומתייחסים ומגיבים, ולכן יש לנו רעיון, כאילו הפתרון הוא אחר-כך ושם – כאן אנחנו סובלים ולשם אנחנו משתוקקים, זה הפתרון של הבעיה; אבל המטרה אותה אנחנו משיגים אינה שונה מהאמצעים בהם אנחנו משתמשים ומנקודת המוצא לה אנחנו מתכחשים – זו החזרה התמידית של עולם ההרגלים והמחשבה, עולם הסבל והתגובה בו אנחנו חיים. אנחנו סובלים, לא מסופקים, וללא הבנה אנחנו מגיבים – אבל אנחנו לא מבינים שכל תגובה ממשיכה את עצמה: כל סיפוק של תשוקה גורר תשוקות נוספות, כל פתרון גורר בעיות נוספות; משמע, לא ניתן לעשות בלי לשאת בתוצאות.

הדברים באמת פשוטים, אבל לפעמים לא קל להיות בן-אדם בחיים – ולכן אנחנו מגיבים ועושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לנסות להתחמק מהקשיים, להתחמק מעצמנו כפי שאנחנו, להתחמק גם מאחרים, להתחמק מפגישה עם עובדות החיים: אנחנו מגיבים בניסיון התחמקות מהעובדה שהחיים משתנים, שהחיים שלמים, שהחיים בלתי ידועים; אנחנו מנסים להתחמק מחוסר הוודאות, הסתירה וחוסר הסיפוק בעולם המחשבה וההרגלים; אנחנו מגיבים בניסיון לשלוט על התנאים, לספק את הרצונות והצרכים ללא התחשבות באחרים, להתחמק ממי ואיך שאנחנו – ועדיין אין מנוס, לא ניתן להתכחש לעובדות החיים, לא ניתן להתחמק מתוצאות המעשים.

אנחנו סובלים ואנחנו מגיבים, אבל כל תגובה ממשיכה את עצמה, ולכן אנחנו עדיין אנחנו, ללא מוצא – זו התוצאה של העשייה הרגילה; בדרך הטבע, לכל מעשה יש תוצאה – אבל ללא הבנה כל עשייה היא תגובה, ולכן התוצאה היא שעדיין אנחנו סובלים, מכיון שאנחנו לא מבינים את עובדות החיים. לכל מעשה יש תוצאה, וחלק מהתוצאות רצויות יותר וחלק פחות, כך הם החיים, אבל ללא הבנה אנחנו לכודים בסתירה – אנחנו רוצים ולא רוצים, אנחנו סותרים את עצמנו, ללא מוצא; אנחנו חושבים שהדברים נפרדים, וכך אנחנו מטפחים או דוחים, ועדיין החיים שלמים – לא ניתן לפצל את החיים ולהתכחש לחלקים מסוימים. אנחנו חושבים ורוצים ועושים, אבל ללא הבנה, זו הסתירה של החיים: אנחנו סובלים ולכן אנחנו רוצים שינוי – אבל למעשה, כל מה שאנחנו עושים ללא הבנה הוא תגובה, ולכן אנחנו לא באמת משתנים; אנחנו מנסים להתחמק מעצמנו ולהתכחש לחיים, ועדיין אין מנוס מתוצאות המעשים.

אנחנו כפי שאנחנו, כאן ועכשיו, אנחנו שפע של חיים: אנחנו כל מה שעשינו וכל מי שהיינו, אנחנו תוצאות המעשים של כל הדורות הקודמים, אנחנו מורכבים מהשפעות של כל הדברים – בכל מקום וזמן, הקרובים והרחוקים, המזינים והמזיקים; אלו הן עובדות החיים. אין סיבה אחת ויחידה – כל דבר מתהווה וקיים ונעלם כתוצאה של כל הדברים האחרים, יש שפע של סיבות ותנאים בהשפעות גומלין, אנחנו התוצאה של החיים כולם, בהדדיות כולנו שותפים; ולכן כל אדם אחראי על כל העולם, כל אחד אחראי על האחריות של כל האחרים – אנחנו ביחד כאן ועכשיו חיים, כולנו ביחד נושאים בתוצאות המעשים; ולכן יש להבין ולאהוב את החיים כולם, ללא אפליה וללא תנאים, כדי לעזור באמת לעצמנו וכך לעזור גם לאחרים – שינוי אמיתי בעולם ושינוי מהותי בלב האדם אינם שני דברים שונים.

אנחנו לכודים בעולם המחשבה וההרגלים, ללא חופש וללא הבנה, ללא מוצא; אנחנו סובלים, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יודעים כדי לשפר את התנאים ולהשיג סיפוקים, כלפי חוץ וכלפי פנים, ועדיין אנחנו לא מבינים – לא ניתן לשנות בלי באמת להשתנות, הדברים באמת פשוטים. הדברים כמובן משתנים, אלו הן עובדות החיים – אבל אנחנו סובבים במעגלים של תגובה שעל עצמם חוזרים, שוב ושוב אותם מצבים מוכרים וידועים, תבניות של הרגלים; אנחנו רוצים שינוי, הרי אנחנו סובלים ולא מסופקים – אבל העשייה הרגילה היא תגובה, ולכן התוצאה אינה באמת משנה. ומכיון שכך לא ניתן להביא לשינוי אמיתי בלי באמת להשתנות שינוי מהותי; ולכן יש לוותר על הרעיון של שינוי איך שאנחנו רוצים ופשוט להיות פנויים וקשובים לשינויים של החיים, מבחוץ ומבפנים, כדי להבין.

אנחנו רוצים שינוי, אבל אנחנו לא מבינים – אנחנו רוצים שינוי איך שאנחנו רוצים, שינוי על-פי תכנית, נוסחה, רעיון, מתכון; זו התגובה של רצון בשליטה על התנאים, זו החזרה התמידית של עולם המחשבה וההרגלים, אבל לא ניתן לעשות את השינוי שאנחנו באמת רוצים – השינוי האמיתי הוא צעד של שמיטה אל הלא נודע, בדרך קשב לחיים. לא ניתן לשנות בלי באמת להשתנות – אבל ללא ערות אנחנו מגיבים בניסיון לשלוט על השינוי של החיים, ניסיון לשנות ולעצב את המצב והתנאים איך שאנחנו חושבים ורוצים, כבר מכירים ויודעים; ועדיין אין מנוס – השינוי האמיתי הוא פשוט הוויה שלמה של נוכחות-מודעות ללא אפליה וללא ידיעה, ללא בחירה וללא תנאים; זו הוויה קשובה בפעולה, בלב החיים.

בדרך הטבע לא ניתן להתחמק מפגישה כאן ועכשיו עם הדברים, אין מנוס מפגישה עם עובדות החיים – החיים משתנים, בכל רגע חדשים; החיים שלמים ואינם נפרדים, משפיעים ומושפעים – אבל המחשבה תמיד חושבת במונחים של דברים קבועים ונפרדים, ולכן לא ניתן לדעת את החיים באמצעות השפה של המחשבה, לא ניתן לטעום את החיים באמצעים רגילים. לא ניתן לדעת את החיים, משמע החיים בלתי ידועים – זו העובדה של חוסר הוודאות של החיים, העובדה שהחיים לעולם אינם מה שאנחנו חושבים: לא ניתן לתפוס את החיים באמצעות מילים ומושגים, דעות ומסקנות, רעיונות ואמונות, טענות וסיפורים, פירושים והסברים, סמלים ודימויים; לא ניתן לתפוס את החיים על-ידי הידיעה של השפה של המחשבה, היא הגישה הרגילה, היא השגרה של ההרגלים.

יש פער בלתי ניתן לתפיסה בין הדרך הרגילה בה אנחנו חושבים, לבין החיים; יש פער בין הדברים כפי שאנחנו רגילים, לבין הדברים כהווייתם, כאשר אנחנו ערים. ולכן אין מנוס מפגישה עם החיים – אבל החיים אינם מה שאנחנו חושבים: עובדות החיים הם שהדברים משתנים, שהדברים אינם נפרדים; אבל למעשה, אפילו לא נכון לומר שהדברים משתנים, אינם נפרדים – האמת היא שהדברים פשוט אינם 'דברים'. הדברים הם 'דברים' רק בדרך הרגילה בה אנחנו מדברים, היא השפה של המחשבה, היא השגרה של ההרגלים; אבל למעשה הדברים אינם באמת 'דברים', החיים הם פשוט החיים. עובדת החיים הפשוטה ביותר היא ההוויה של החיים, כאן ועכשיו החיוּת שבכל הדברים – להיות קשובים במנוחה ובפעולה בלב החיים, מעבר לשם וצורה, מבחוץ ומבפנים, כך הם החיים; החיים פשוט חיים – האם אנחנו ערים? זה באמת פשוט לפגוש כאן ועכשיו ולהבין את עובדות החיים, זה באמת פשוט לטבול בים החיים, פשוט להיות באמת בחיים.

 

*       *       *       *       *       *

אלו הן עובדות החיים: עכשיו אנחנו כאן, כפי שאנחנו – כאן ועכשיו, כך הם החיים; ויש גם עובדות נוספות: העובדה השנייה היא שהדברים משתנים, החיים בכל רגע חדשים – אין דבר שהוא תמיד אותו הדבר; והעובדה השלישית היא שהדברים אינם נפרדים, משפיעים ומושפעים, החיים שלמים – כל דבר מורכב מכל הדברים. אבל ללא הבנה ערה של עובדות החיים אנחנו סובלים, לא מסופקים – העובדה הרביעית היא שלא ניתן לשלוט על התנאים, בדרך הטבע אין מנוס מחולי וזקנה ומוות ופרידה, החיים הם לאו דווקא כפי שהיינו רוצים; והעובדה החמישית היא שלא ניתן לספק את כל הרצונות והצרכים, מכיון שיש דחפים סותרים – לדוגמא, הסתירה העצמית של הבדידות והצפיפות, זו העובדה של חוסר הסיפוק והסתירה של החיים – כל דבר רוצה בעצמו להתקיים, החיים ניזונים על חיים אחרים.

העובדה השישית של החיים היא שהפתרון הוא תמיד תגובה לבעיה, וכל תגובה ממשיכה את עצמה – ללא הבנה כל עשייה רגילה היא תגובה, ולכן התוצאה אינה באמת משנה; והעובדה השביעית היא שלא ניתן לעשות בלי לשאת בתוצאות – אין מנוס, לא ניתן להתחמק מתוצאות המעשים: לכל דבר יש שפע של סיבות ותנאים, אנחנו התוצאה של החיים כולם, ולכן כל אדם אחראי על כל העולם. אנחנו סובבים במעגלים של תגובה ללא מוצא, בעולם ההרגלים והמחשבה; אנחנו סובלים ואנחנו רוצים שינוי – אבל לא ניתן לשנות בלי באמת להשתנות, זו העובדה השמינית: השינוי האמיתי הוא צעד אל הלא נודע, הוויה קשובה בפעולה, בדרך קשב לחיים. אין מנוס מפגישה עם החיים, ויחד עם זאת לא ניתן לדעת את החיים – החיים בלתי ידועים, החיים אינם מה שאנחנו חושבים: זו העובדה התשיעית, העובדה של חוסר הוודאות של החיים. עובדות החיים הן שהדברים משתנים, אינם נפרדים – אבל הדברים הם 'דברים' רק בדרך בה אנחנו מדברים, למעשה החיים הם פשוט החיים, זו העובדה העשירית; ואפשר לפגוש כאן ועכשיו את החיים, בדרך הטבע אפשר להיות ערים.

יש אינספור פנים לחיים, המים תמיד מתגלים כגלים, וכל ההיבטים של עובדות החיים קיימים ביחד, בהדדיות ללא תנאים; וכל הפנים הם ביטוי של עובדה אחת פשוטה, היא ההוויה של החיים – כאן ועכשיו, כך הם החיים. וכל העובדות האחרות עליהן מדברים, כל העובדות הנוספות עליהן מצביעות המילים הן פשוט המקומות הרגילים בהם אנחנו בדרך-כלל טועים ותועים, המצבים בהם אנחנו כרגיל מסתבכים ונלכדים ואבודים; ולכן ערות כאן ועכשיו כבר מגשימה הבנה של עובדות החיים, וכל המילים שמתארות את הדברים הן פשוט אפשרות והזדמנות להתעוררות – האם אנחנו עכשיו קשובים, נוכחים-מודעים?

כאשר אנחנו באמת ערים כאן ועכשיו, כבר אנחנו מבינים שהחיים הם מתנה – אותם החיים, עם הקוצים ועם הפרחים, מבחוץ ומבפנים, כאשר הם מופיעים וחולפים; וכך אנחנו חופשיים להיות באמת בחיים. בכל רגע מחדש, העובדה הראשונה של החיים היא שעכשיו אנחנו כאן, כפי שאנחנו – והעובדה האחרונה היא שיחד עם זאת, ויחד עם כל העובדות האחרות, עדיין אפשר להיות ערים, אפשר לפגוש כאן ועכשיו את החיים; אפשר להבין באמת את עובדות החיים, להבין את חוסר ההבנה של עולם המחשבה וההרגלים; אפשר לפגוש בשלום ובחמלה את הקוצים ואת הפרחים, אפשר לראות יופי בשמחת חיים; אפשר להיות כאן ועכשיו חופשיים לאהוב ללא תנאים – ומה עוד אנחנו מבקשים?