בית קשב‏ > ‏כתבים‏ > ‏

חמש התזכורות לחיים ערים

חמש התזכורות לחיים ערים / מאיר זוהר


[על-פי דרשה של הבודהא (Upajjhatthana Sutta), בה מופיע נוסח קצר של חמש התזכורות]



בתשומת-לב אנחנו ערים – כל הדברים משתנים:

הם מופיעים ואחר-כך חולפים, מתפתחים וצומחים ואז דועכים:

(1)   בדרך הטבע, אני אזדקן – אין מנוס מזקנה;

בדרך הטבע כולנו מזדקנים – כך הם החיים.

(2)   בדרך הטבע, אני אחלה – אין מנוס ממחלה;

בדרך הטבע כולנו לפעמים חולים – כך הם החיים.

(3)   בדרך הטבע, אני אמות – אין מנוס ממוות;

בדרך הטבע, במוקדם או במאוחר, כולנו מתים – כך הם החיים.

(4)   בדרך הטבע, כל היקר לי והאהוב עלי ישתנה – אין מנוס מפרידה;

אנחנו משיגים ורוכשים, מטפחים ומצליחים, ועדיין אין דבר שהוא חוף מבטחים:

אנחנו צוברים ואז נפטרים, נפגשים ואז ממשיכים, אנחנו ביחד ואז נפרדים – כך הם החיים.

אלו העובדות הגלויות, זהו טבע הדברים –

לא ניתן לשלוט על הנסיבות והתנאים, החיים הם לאו דווקא כפי שאנחנו רוצים;

החיים שלמים, הדברים משתנים, אבל ללא הבנה קשובה אנחנו בודדים ופוחדים, וכך אנחנו מגיבים:


אנחנו לא רוצים חולי וזקנה, מוות ופרידה, ולכן אנחנו מדחיקים ומתכחשים –

אנחנו מנסים ועושים כל מה שאנחנו יודעים כדי להתחמק ולהתעלם ולהימנע ...

ועדיין, אין מקום מחוץ לחיים – אין אני ואין שלי אלא השורשים והפירות של המעשים:

(5)   בדרך הטבע, לכל מעשה יש תוצאה – לא ניתן לעשות בלי לשאת בתוצאות;

כך או כך אנחנו עושים, ואין מנוס מתוצאות המעשים

כל עשייה ממשיכה את עצמה, ללא מוצא, ולכן זו השאלה:

האם העשייה היא תגובה עיוורת לפחדים, או האם יש בעשייה הוויה קשובה לחיים?

.


*      *      *

בתשומת-לב, לאור חמש התזכורות,

אנחנו פוגשים בלב שלם את עובדות החיים,

ובכל מצב אנחנו מבינים שהמהות היא איכות הגישה לדברים –

איכות הפעולה הקשובה ברגע הזה היא איכות החיים.

כך, כאשר אנחנו קשובים לחיים, אנחנו מגלים את המתנה של הרגע הזה –

אנחנו מבינים שהאתמול כבר עבר, המחר עלול להיות מאוחר, ורק ברגע הזה יש חיים;

אנחנו ערים לדברים כהווייתם, וכך אנחנו לא מבטלים את החיים לשווא –

אנחנו לא שוקעים בזיכרונות, לא נסחפים בדמיונות, לא הולכים שולל אחר רעיונות,

אלא אנחנו חופשיים באמת לפגוש את כל הדברים ביראת כבוד לחיים:

אנחנו לומדים להעריך את המתנות של החיים כל עוד הן ישנן,

ללא היצמדות והיאחזות כאשר הדברים משתנים, והם כבר אינם –

וכך, בכל מצב, ממש כאן ועכשיו, יחד עם העובדות של חולי וזקנה, מוות ופרידה,

עדיין אפשר להיות באמת בחיים, חופשיים לאהוב ללא אפליה וללא תנאים:

(*)   בדרך הטבע, אפשר להתעורר לחיים ברגע הזה

אפשר להיות בשלום כאשר הדברים מופיעים וחולפים,

אפשר לפגוש בחמלה ובהכרת תודה את הקוצים ואת הפרחים,

אפשר להיות ערים ליופי, מבחוץ ומבפנים, בשמחת חיים;

בכל רגע מחדש אפשר להיות קשובים,

ולעזור גם לאנשים נוספים לאהוב את החיים –

ומה עוד אנחנו מבקשים?