האם אתה יכול לראות? מה אתה?
אבינדב בגין / מתוך "סיום הסכסוך"
האם אתה יכול לראות את הענן? האם יש לו גבול? האם אתה יכול לראות את הים? האם הוא יכול להפסיק לנוע?
להיות ספונים במיטותינו, מכורבלים תחת שמיכה חמה, להקשיב לנשימת ילדינו. רק שיהיה קצת שקט, שנוכל להמשיך בתענוגות הקטנים שלנו, בהגשמת החלומות הוורודים שלנו, שמישהו אחר ידאג להפסיק את המלחמות, לתת מקלט לנזקקים, להאכיל את העניים. הרי כל אלה אינם קשורים אלינו.
שלושת-אלפים קילומטרים מאיתנו, שלוש-מאות קילומטרים מאיתנו, שלושה קילומטר מאיתנו או שלושה מטרים מאיתנו. איננו יכולים להכיר בכך שהחיץ הוא רק במוחנו.
אין בעיה פוליטית בעולם הזה, אין בעיה מעמדית, אין בעיה כלכלית, לאומית או דתית בעולם הזה, ישנה רק בעיה אחת – התודעה.
אתה מבקש שממשלות יפתרו משברים, אולם הממשלות הן המשברים. אתה מבקש שבין הדתות תהיינה הבנה וסובלנות, אולם הדתות הן אי-הסובלנות. אתה מבקש שכלכלות חזקות יעזרו לחלשות, אולם חוזקן נשען על חולשת האחר. אתה מבקש שזעמך הקדוש ירפא את העולם, אולם זעם העולם הוא רק השתקפות זעמך.
אתה הוא הענן.
אתה הים.
מה אתה?
אם פרסום זה פוגע בצורה כלשהי בזכויות יוצרים, נא הודיעו לנו ונסיר אותו מייד.