Invoking the Bodhisattvas’ Names

We invoke your name, Avalokiteshvara:

We aspire to learn your way of listening in order to help relieve the suffering in the world. You know how to listen in order to understand. We invoke your name in order to practice listening with all our attention and openheartedness. We will sit and listen without any prejudice. We will sit and listen without judging or reacting. We will sit and listen in order to understand. We will sit and listen so attentively that we will be able to hear what the other person is saying and also what is being left unsaid. We know that just by listening deeply we already alleviate a great deal of pain and suffering in the other person.

We invoke your name, Manjushri:

We aspire to learn your way, which is to be still and to look deeply into the heart of things and into the hearts of people. We will look with all our attention and openheartedness. We will look with unprejudiced eyes. We will look without judging or reacting. We will look deeply so that we will be able to see and understand the roots of suffering, the impermanent and selfless nature of all that is. We will practice your way of using the sword of understanding to cut through the bonds of suffering, thus freeing ourselves and other species.

We invoke your name, Samantabhadra:

We aspire to practice your vow to act with the eyes and heart of compassion, to bring joy to one person in the morning and to ease the pain of one person in the afternoon. We know that the happiness of others is our own happiness, and we aspire to practice joy on the path of service. We know that every word, every look, every action, and every smile can bring happiness to others. We know that if we practice wholeheartedly, we ourselves may become an inexhaustible source of peace and joy for our loved ones and for all species.

We invoke your name, Kshitigarbha:

We aspire to learn your way of being present where there is darkness, suffering, oppression, and despair, so we can bring light, hope, relief, and liberation to those places. We are determined not to forget about or abandon those in desperate situations. We will do our best to establish contact with those who cannot find a way out of their suffering, those whose cries for help, justice, equality, and human rights are not being heard. We know that hell can be found in many places on Earth. We will do our best not to contribute to creating more hells on Earth, and to help transform the hells that already exist. We will practice in order to realize the qualities of perseverance and stability, so that, like the Earth, we can always be supportive and faithful to those in need.

We invoke your name, Sadaparibhuta:

We aspire to learn your way of never disparaging or underestimating any living being. With great respect, you say to all you meet, "You are someone of great value, you have Buddha nature, I see this potential in you." We will look with a wise, compassionate gaze, so we are able to hold up a mirror where others can see their ultimate nature reflected. We will remind people who feel worthless that they too are a precious wonder of life. We vow to water only the positive seeds in ourselves and in others, so that our thoughts, words, and actions can encourage confidence and self-acceptance in ourselves, our children, our loved ones, and in everyone we meet. Inspired by the great faith and insight that everyone is Buddha, we will practice your way of patience and inclusiveness so we can liberate ourselves from ignorance and misunderstanding, and offer freedom, peace, and joy to ourselves, to others and to our society.

לקרוא בשמות הבודהיסאטוות

תרגום: מאיר זוהר

אנו קוראים בשמך, אוולוקיטשוורה (Avalokiteshvara) – הבודהיסאטווה של הקשבה עמוקה בחמלה:

אנחנו שואפים ללמוד את הדרך להקשיב כדי לעזור בהקלת הסבל בעולם. נתרגל הקשבה בתשומת-לב מלאה ובלב פתוח לרווחה. נשב ונקשיב ללא כל דעה קדומה. נשב ונקשיב ללא כל שיפוטיות או תגובתיות. נשב ונקשיב כדי להבין. נשב ונקשיב בתשומת-לב שלמה כך שנוכל באמת לשמוע את דברי הזולת, גם את מה שלא נאמר מפורשות. אנחנו יודעים שדי בהקשבה עמוקה בחמלה כדי להקל רבות על הזולת מכאבם וסבלם.

אנו קוראים בשמך, מנג'ושרי (Manjushri) – הבודהיסאטווה של התבוננות בהבנה שלמה:

אנחנו שואפים ללמוד את הדרך להיות בנוכחות יציבה ושקטה, ולהתבונן עמוקות אל תוך ליבם של הדברים ואל תוך ליבם של אנשים. נתבונן בתשומת-לב מלאה ובלב פתוח לרווחה. נתבונן ללא כל דעה קדומה. נתבונן ללא כל שיפוטיות או תגובתיות. נתבונן עמוקות כך שנוכל לראות ולהבין את מקורו של הסבל, ואת טבע הדברים כהווייתם – ארעיות ואין-אני. נתרגל התבוננות בהבנה שלמה כדי לחדור מבעד לכבלי הסבל, וכך נשחרר לחופשי את עצמנו ואת החיים כולם.

אנו קוראים בשמך, סמנטה-בהדרה (Samantabhadra) – הבודהיסאטווה של נכונות לשירות, ועשייה בשמחה:

אנחנו שואפים ללמוד את הדרך לתרגל עשייה במבט ובלב מלאי חמלה: לשמח אדם אחד בבוקר, ולהקל על אדם אחד מכאבו אחר-הצהרים. אנחנו יודעים שהאושר של הזולת הוא אושרנו שלנו, ואנחנו שואפים לחיות בשמחה, חיים של שירות הזולת. אנחנו יודעים שכל מילה, כל מבט, כל מעשה וכל חיוך יכולים להביא אושר לזולת. אנחנו יודעים שאם נתרגל בלב שלם אנו-עצמנו נוכל להיות מקור בלתי נדלה של שלווה ושמחה, עבור האהובים עלינו ועבור החיים כולם.

אנו קוראים בשמך, קשיטי-גרבהה (Kshitigarbha) – הבודהיסאטווה של נוכחות ותמיכה בלב החשכה:

אנחנו שואפים ללמוד את הדרך להיות נוכחים בכל מקום של אפלה, סבל, דיכוי וייאוש, כך שנוכל להביא לשם אור, תקווה, הקלה וחופש. מנוי וגמור עימנו לא לשכוח ולא לנטוש את השרויים במצב נואש. נעשה את מיטבנו כדי לבוא איתם במגע כאשר הם אינם יכולים למצוא מוצא מסבלם, וכאשר שוועתם לעזרה, צדק, שוויון וזכויות אדם אינה נשמעת. אנחנו יודעים שבעולם יש מקומות חשוכים רבים, מלאי אימה וייסורים. נמנע מלהוסיף עליהם, ונעשה את מיטבנו כדי להתמיר אותם. נתרגל כך שנוכל להגשים יציבות והתמדה, וכך כמו האדמה, תמיד נהווה תמיכה נאמנה לכל הזקוקים לעזרה.

אנו קוראים בשמך, סדה-פריבהוטה (Sadaparibhuta) – הבודהיסאטווה של נתינת אמון, כבוד והערכה:

אנחנו שואפים ללמוד את הדרך לעולם לא להטיל דופי ולא לזלזל באף-אחד. בהרבה כבוד נאמר לכל אדם שנפגוש, "אתה בעל ערך רב – יש בך טבע בודהה". נתבונן בכולם בחכמה, במבט מלא חמלה, וכך נציב בפניהם מראה שתשקף את טבעם האמיתי המקורי. נזכיר למי שלא מעריכים את עצמם שגם הם פלא יקר ערך, מתנה של החיים. אנחנו נודרים להשקות רק את הזרעים החיוביים בעצמנו ובאחרים, וכך כל מה שאנחנו חושבים אומרים ועושים יעודד ויעורר אמון וקבלה עצמית בילדינו וביקירינו, בעצמנו ובכל מי שאנחנו פוגשים. בהשראת האמונה השלמה והתובנה שכל אדם הוא בודהה, נתרגל סובלנות והכלה וכך נשחרר את עצמנו לחופשי מבורות וחוסר הבנה, ונציע חופש שלווה ושמחה גם לאחרים ולחברה כולה.