The Core of the Teachings
written by J. Krishnamurti in 1980
The core of Krishnamurti’s teaching is contained in the statement he made in 1929 when he said, “Truth is a pathless land”. Man cannot come to it through any organization, through any creed, through any dogma, priest or ritual, not through any philosophical knowledge or psychological technique. He has to find it through the mirror of relationship, through the understanding of the contents of his own mind, through observation and not through intellectual analysis or introspective dissection.
Man has built in himself images as a fence of security—religious, political, personal. These manifest as symbols, ideas, beliefs. The burden of these images dominates man’s thinking, his relationships, and his daily life. These images are the causes of our problems for they divide man from man. His perception of life is shaped by the concepts already established in his mind. The content of his consciousness is his entire existence. The individuality is the name, the form and superficial culture he acquires from tradition and environment. The uniqueness of man does not lie in the superficial but in complete freedom from the content of his consciousness, which is common to all humanity. So he is not an individual.
Freedom is not a reaction; freedom is not choice. It is man’s pretence that because he has choice he is free. Freedom is pure observation without direction, without fear of punishment and reward. Freedom is without motive; freedom is not at the end of the evolution of man but lies in the first step of his existence. In observation one begins to discover the lack of freedom. Freedom is found in the choiceless awareness of our daily existence and activity.
Thought is time. Thought is born of experience and knowledge, which are inseparable from time and the past. Time is the psychological enemy of man. Our action is based on knowledge and therefore time, so man is always a slave to the past. Thought is ever limited and so we live in constant conflict and struggle. There is no psychological evolution. When man becomes aware of the movement of his own thoughts, he will see the division between the thinker and thought, the observer and the observed, the experiencer and the experience. He will discover that this division is an illusion. Then only is there pure observation which is insight without any shadow of the past or of time. This timeless insight brings about a deep, radical mutation in the mind.
Total negation is the essence of the positive. When there is negation of all those things that thought has brought about psychologically, only then is there love, which is compassion and intelligence.
The original text is in www.jkrishnamurti.org/about-krishnamurti/the-core-of-the-teachings.php ]
עיקרי הלימוד
נכתב על-ידי קרישנמורטי ב- 1980 / תרגום: מאיר זוהר
ליבת משנתו של קרישנמורטי כלולה בדברים שהכריז ב- 1929 כאשר הוא אמר: "האמת היא ארץ ללא דרך". האדם אינו יכול לבוא אליה דרך כל ארגון, דרך כל אמונה, דרך כל דוֹגמה, איש דת או פולחן, ולא דרך כל ידע פילוסופי או טכניקה פסיכולוגית. עליו למצוא אותה דרך המראה של מערכות היחסים, דרך ההבנה של התוכן של תודעתו שלו, דרך התבוננות ולא דרך אנליזה אינטלקטואלית או ניתוח עצמי.
האדם בנה בתוך עצמו דימויים כחומה של הגנה – דתיים, פוליטיים, אישיים. אלה מתגלים כסמלים, רעיונות, אמונות. הנטל של דימויים אלו חולש על חשיבתו של האדם, מערכות היחסים וחיי היומיום שלו. דימויים אלו הם הסיבות לבעיותינו מכיוון שהם מפרידים אדם מאדם. תפיסת החיים שלו מעוצבת על-ידי מושגים שהם כבר מבוססים בתודעתו. התוכן של הכרתו הוא כל קיומו. האינדיבידואליות היא השם, הצורה והתרבות השטחית שהוא רוכש מהמסורת והסביבה. ייחודו של האדם אינו מצוי בשטחי אלא בחופש מלא מהתוכן של הכרתו, שמשותף לאנושות כולה. כך שהוא אינו אינדיבידואל.
חופש אינו תגובה; חופש אינו בחירה. זו יומרתו של האדם שבגלל שיש לו בחירה הוא חופשי. חופש הוא התבוננות טהורה ללא הכוונה, ללא פחד מענישה וגמול. חופש הוא ללא מניע; חופש אינו מצוי בקץ האבולוציה של האדם אלא בצעד הראשון של קיומו. בהתבוננות האדם מתחיל לגלות את היעדר החופש. חופש נמצא במודעות ללא בחירה לפעילותנו וקיומנו היומיומיים.
מחשבה היא זמן. מחשבה נולדת מניסיון וידע, שהם בלתי ניתנים להפרדה מהזמן והעבר. זמן הוא האויב הפסיכולוגי של האדם. הפעולה שלנו מתבססת על ידע ולפיכך זמן, ולכן האדם הוא תמיד עבד לעבר. מחשבה היא לעולם מוגבלת וכך אנחנו חיים בעימות ומאבק תמידיים. אין אבולוציה פסיכולוגית. כאשר האדם נהיה מודע לתנועה של מחשבותיו שלו, הוא יראה את החלוקה בין החושב והמחשבה, המתבונן ומושא ההתבוננות, החוֹוה והחוויה. הוא יגלה שחלוקה זו היא אשליה. רק אז יש התבוננות טהורה שהיא תובנה ללא כל צל של העבר או של זמן. תובנה חסרת זמן זו מביאה להתמרה מן היסוד, מוטציה עמוקה בתודעה.
שלילה מוחלטת היא המהות של החיובי. כאשר יש שלילה של כל הדברים שנגרמו על-ידי המחשבה באופן פסיכולוגי, רק אז יש אהבה, שהיא חמלה ותבונה.
הטקסט המקורי מצוי ב- www.jkrishnamurti.org/about-krishnamurti/the-core-of-the-teachings.php ]
אם פרסום זה פוגע בצורה כלשהי בזכויות יוצרים, נא הודיעו לנו ונסיר אותו מייד.