On Need And Desire
The understanding of need is of great significance. There is the outward need, necessary and essential, food, clothes and shelter; but beyond that is there any other need? Though each one is caught up in the turmoil of inward needs, are they essential? The need for sex, the need to fulfil, the compulsive urge of ambition, envy, greed, are they the way of life? Each one has made them the way of life for thousands of years; society and church respects and honours them greatly. Each one has accepted that way of life or, being so conditioned to that life, goes along with it, struggling feebly against the current, discouraged, seeking escapes. And escapes become more significant than the reality. The psychological needs are a defensive mechanism against something much more significant and real. The need to fulfil, to be important springs from the fear of something which is there but not experienced, known. Fulfillment and self importance, in the name of one's country or party or because of some gratifying belief, are escapes from the fact of one's nothingness, emptiness, loneliness, of one's own self-isolating activities. The inward needs which seem to have no end multiply, change and continue. This is the source of contradictory and burning desire.
Desire is always there; the objects of desire change, diminish or multiply but it is always there. Controlled, tortured, denied, accepted, suppressed, allowed to run freely or cut off, it is always there, feeble or strong. What is wrong with desire? Why this incessant war against it? It is disturbing, painful, leading to confusion and sorrow but yet it is there, always there, weak or rich.
To understand it completely, not to suppress it, not to discipline it out of all recognition is to understand need. Need and desire go together, like fulfillment and frustration. There's no noble or ignoble desire but only desire, ever in conflict within itself. The hermit and the party boss are burning with it, call it by different names but it is there, eating away the heart of things. When there is total understanding of need, the outward and the inner, then desire is not a torture. Then it has quite a different meaning, a significance far beyond the content of thought and it goes beyond feeling, with its emotions, myths and illusions. With the total understanding of need, not the mere quantity or the quality of it, desire then is a flame and not a torture. Without this flame life itself is lost. It is this flame that burns away the pettiness of its object, the frontiers, the fences that have been imposed upon it. Then call it by whatever name you will, love, death, beauty. Then it is there without an end.
על צורך ותשוקה
קרישנמורטי / תרגום: מאיר זוהר
הבנת הצורך היא בעלת משמעות כבירה. יש את הצורך החיצוני, נחוץ וחיוני, מזון, בגדים ומחסה; אבל מעבר לכך האם יש כל צורך אחר? למרות שכל אדם לכוד במהומה של הצרכים הפנימיים, האם הם חיוניים? הצורך במין, הצורך להגשים, הדחף הכפייתי של שאפתנות, קנאה, חמדנות, האם הם דרך החיים? כל אדם הפך אותם לדרך החיים במשך אלפי שנים; החברה והכנסייה מוקירות ומכבדות אותם במידה רבה. כל אדם קיבל את דרך החיים הזו או, בהיותו כל-כך מותנה לחיים אלו, מסכים עימם, נאבק כנגד הזרם בחולשה, רפה ידיים, מחפש דרכי מילוט. ודרכי המילוט הופכות להיות יותר משמעותיות מהמציאות. הצרכים הפסיכולוגיים הם מנגנון הגנה כנגד משהו הרבה יותר משמעותי ואמיתי. הצורך להגשים, להיות חשוב נובע מפחד ממשהו שישנו שם אבל אינו נחווה, ידוע. הגשמה וחשיבות עצמית, בשם ארצו או מפלגתו של האדם או בגלל אמונה כלשהי הגורמת נחת, הם דרכי מילוט מהעובדה של אפסיותו של האדם, ריקנותו, בדידותו, של הפעילות העצמית שמבודדת אדם מעצמו. הצרכים הפנימיים שנדמה שאין להם סוף מתרבים, משתנים וממשיכים. זה המקור של התשוקה הסותרת והבוערת.
התשוקה תמיד שם; מושאי התשוקה משתנים, מתמעטים או מתרבים אבל היא תמיד שם. שולטים עליה, מענים אותה, מתכחשים לה, מקבלים אותה, מדכאים אותה, מניחים לה לזרום בחופשיות או חוסמים אותה, היא תמיד שם, חלשה או חזקה. מה לא בסדר עם התשוקה? למה המלחמה הבלתי פוסקת הזו כנגדה? היא מפריעה, כואבת, מובילה לבלבול וצער אבל עדיין היא שם, תמיד שם, חלשה או עשירה.
להבין אותה לגמרי, לא לדכא אותה, לא להשתמש במשמעת כדי לשנותה עד ללא הכר זה להבין את הצורך. צורך ותשוקה הולכים יחדיו, כמו הגשמה ותסכול. אין תשוקה נאצלת או שפלה אלא רק תשוקה, לעולם בסתירה בינה לבין עצמה. המתבודד ובוס המפלגה בוערים איתה, מכנים אותה בשמות שונים אבל היא שם, מאכלת את ליבם של הדברים. כאשר יש הבנה כוללת של הצורך, החיצוני והפנימי, אז תשוקה אינה עינוי. אז יש לה משמעות לגמרי שונה, משמעות הרבה מעבר לתוכן של המחשבה והיא משתרעת מעבר להרגשה, עם הרגשות, המיתוסים והאשליות שלה. עם ההבנה הכוללת של הצורך, לא רק של הכמות או האיכות שלו, תשוקה אז היא להבה ולא עינוי. ללא להבה זו החיים עצמם אבודים. זו הלהבה הזו שבוערת ומכלה את הקטנוניות של מושאה, הגבולות, הגדרות שנכפו עליה. אז תכנה אותה בכל שם שתרצה, אהבה, מוות, יופי. אז היא שם ללא סוף.
אם פרסום זה פוגע בצורה כלשהי בזכויות יוצרים, נא הודיעו לנו ונסיר אותו מייד.