Mindful

Mary Oliver (from "Why I Wake Early")

Every day

I see or hear

something

that more or less

kills me

with delight,

that leaves me

like a needle

in the haystack

of light.

It was what I was born for –

to look, to listen,

to lose myself

inside this soft world –

to instruct myself

over and over

in joy,

and acclamation.

Nor am I talking

about the exceptional,

the fearful, the dreadful,

the very extravagant –

but of the ordinary,

the common, the very drab,

the daily presentations.

Oh, good scholar,

I say to myself,

how can you help

but grow wise

with such teachings

as these –

the untrimmable light

of the world,

the ocean's shine,

the prayers that are made

out of grass?

קשובה

מרי אוליבר / תרגום: מיכל ארבל

כל יום

אני רואה או שומעת

משהו

שפחות או יותר

הורג אותי

בעונג,

שמשאיר אותי

כמחט

בערמת השחת

של האור.

לזה נולדתי –

להתבונן, להקשיב,

לאבד את עצמי

בתוך העולם הרך הזה –

להנחות את עצמי

שוב ושוב

בשמחה,

ובתשׁואה.

ואיני מדברת

על החריג,

המפחיד, המחריד,

המופרז ביותר;

אלא על הרגיל,

השכיח, הסתמי עד מאוד,

מצגי היומיום.

הו, משכילה שכמותי,

אני אומרת לעצמי,

איך את יכולה

שלא להחכים

עם שיעורים שכאלו –

אור העולם

הבלתי ניתן לגיזום,

זוהר האוקיינוס,

התפילות העשויות

מעשב?