קול קורא בעד האדם

מכתב פתוח (22.7.2014)

מאיר זוהר


[לקובץ PDF של הטקסט: לקריאה / להורדה ]


שלום לכולם (האמנם, האם יש בליבנו שלום?) –

בימים קשים אלו של מלחמה בין ישראל לבין פלסטין, מלחמה שגובה מחיר נורא של הרוגים ופצועים ואינספור פגיעות נוספות, כאשר חלק ממחיר המלחמה הוא העמקת שורשי השנאה והרחבת הפער שבין "אנחנו" לבין "הם", בכל צבע ושם – הזר, האחר, כל מי שאינו אני; העצמת האימה והרחקת האפשרות של פשרה וחיים בדו-קיום (והרי האלטרנטיבה היחידה לדו-קיום היא קיום מסתגר ומתנכר, חשדני-פוגעני, תוקפני-קורבני, מצב של מלחמה ללא מוצא, מדינת צבא ...) ---

בימים אלו מתחוללת בתוך ישראל מלחמה נוספת, מלחמה על דמות המדינה והחברה:

ישנם מי שמפגינים נגד המלחמה – ויש מי שמפגינים ביד חזקה ובזרוע נטויה נגד זכותם של המפגינים הקודמים להפגין; ישנם מי שמביעים את דעתם וקוראים להידברות כדי להגיע לפשרה או לפחות להפסקת אש, או שהם פשוט מצביעים על מחיר המלחמה – ויש מי שמביעים את דעתם, בכוחנות ותקיפות שאינן מתפשרות ואינן משתמעות לשני פנים, שדעת הקודמים צריכה שלא להישמע; ישנם מי שרואים את הכאב והפגיעה בשני הצדדים, מי שרואים את האדם כאדם, בין אם היא או הוא ערבים או יהודים, פלסטינים או ציונים – ויש מי שרואים בכך בגידה בזהותם העצמית החד-ממדית, מי שרואים בכל מבט מפוכח איום על עצם קיומם, מי שרואים אויב בכל מי שמבטו אינו צר אופקים, מי שליבם עקר מחמלה כלפי כל מי שאינו כמותם (והם כאן, לא שם: הם לצידנו ומסביבנו, ברחוב ובמשרד, בסלון ובמטבח ...) – יש מי שמכריזים מלחמה על כל מי שלא תומכים במלחמתם ושמלחמה אינה דרכם, ואפילו על מי שפשוט מבקשים לומר "במלחמה מתים ונפגעים" ---

בימים אלו מתחוללת מלחמה על דמות המדינה והחברה בה אנחנו חיים, מלחמה בה כולנו כבר מעורבים, וכל מי שעכשיו עומד מן הצד ושומר על זכות השתיקה עלול לגלות שהוא הצטרף בזאת למשתיקים.

אם כך, מה אפשר לעשות? קודם כל, יחד עם כל פעילות-מעורבות אחרת, אפשר להשמיע קול קורא בעד האדם – לגלות את האדם על כל פניו מבעד לצנזורה של שלטון ההמון, לגלות את האדם שבכל אחד ואחת מבעד למעטה הדגלים והסיסמאות ועלטת הדעה האחידה והזהות היחידה, לפזר את ערפילי ההתלהמות ולהשקיט את שאגת הקרב ונהמת המלחמה בהקשבה שמביאה להקשבה; ויחד עם ההקשבה, להשמיע קול קורא – קול ברור וצלול, נוקב וחודר עד עומק הלב – להשמיע קול בכל מקום ומצב בהם אנחנו נמצאים, ללא מורא, בבית המשפחה ובמקום העבודה ובכל מפגש אנושי אפשרי ---

כי אם לא נשמיע עכשיו קול בעד האדם בקרוב לא יהיה עוד מי שישמיע קול בעדנו, לא יהיה עוד אדם שישמיע קול בכלל.