הדרשה על היהלום שחודר מבעד לאשליה


תרגום: מאיר זוהר / על-פי התרגום לאנגלית של תיק-נהאט-האן (Thich Nhat Hanh) / מתוך "חופן של עלים: לקט מתורתם של הבודהה ותלמידיו"


[לקובץ PDF של הדרשה: לקריאה / להורדה ]


[זאת היא גרסה מקוצרת ופשוטה יותר של הדרשה, הכוללת השמטות ועריכה. הגרסה המלאה ארוכה יותר והנושאים השונים חוזרים ומופיעים בכמה מקומות ובכמה צורות במהלך הדרשה. גרסה מקוצרת זו מבוססת על התחלת הדרשה ועל סופה, כאשר קטעים מפרקים אחרים מצורפים ומשולבים בהתאם לנושאים. המספרים בסוגריים מרובעים [x] מציינים את מספר הפרק (בגרסה המלאה) ממנו לקוחים הדברים.]


חלק א' – בודהיסאטווה אמיתי

[1] פעם שמעתי מילים אלו של הבודהה כאשר הוא שהה במנזר שבחורש ג'טה, בגן של אנאתאפינדיקה, ליד שראבאסטי, עם קהילה של 1,250 נזירים. יום אחד, כאשר הגיע הזמן לצאת לסבב קיבוץ הנדבות, הבודהה לבש את גלימתו, לקח את קערתו, ונכנס אל העיר שראבאסטי לבקש נדבת מזון. הוא הלך מבית לבית, וכאשר הסתיים סבב קיבוץ הנדבות הוא חזר אל המנזר כדי לאכול את ארוחת הצהריים. לאחר סיום הארוחה הוא שם את הגלימה ואת הקערה במקומם, רחץ את רגליו, סידר את מושבו, והתיישב במקומו.

[2] באותו הזמן הנזיר הנכבד סובהוטי קם לעמידה, חשף את כתפו הימנית, כרע ברך, צירף את כפות-ידיו ביראת כבוד, פנה אל הבודהה ואמר, "המכובד בעולם, כמה נדיר הוא הטטהאגטה! הוא תמיד תומך בבודהיסאטוות ונותן בהם את אמונו. המכובד בעולם, אם בנים ובנות של משפחות טובות מבקשים להגשים בליבם התעוררות נעלה, נכונה ושלמה, על מה הם יסתמכו ומה הם יעשו כדי להשתלט על מחשבתם?"

[3] הבודהה ענה לסובהוטי, "זאת היא הדרך בה הבודהיסאטוות משתלטים על מחשבתם: "עלינו להוביל לנירוואנה את אינספור המינים של החיים – הנולדים מביצה, רחם, לחות או התמרה; בעלי צורה או חסרי צורה; בעלי תפיסה, חסרי תפיסה או שאינם בעלי תפיסה ואינם חסרי תפיסה – וכאשר אינספור המינים של החיים השתחררו לחופשי, אנחנו עדיין לא חושבים שיש למעשה מי שהשתחרר לחופשי". למה? מכיוון שאם בודהיסאטווה לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', [17] אם בודהיסאטווה חושב שעליו לשחרר לחופשי את החיים כולם, הוא עדיין אינו בודהיסאטווה. למה? מכיוון שאין דבר נפרד הקיים כשלעצמו המכונה 'בודהיסאטווה'. סובהוטי, כל בודהיסאטווה המבין לעומקו את חוסר העצמיות של כל הדברים מכונה על-ידי הטטהאגטה 'בודהיסאטווה אמיתי'".

חלק ב' – נדיבות ומעשים טובים

[4] הבודהה אמר, "בנוסף על כך, סובהוטי, כאשר הבודהיסאטוות מתרגלים נדיבות, הם אינם מסתמכים על דבר: הם אינם מסתמכים על צורות, קולות, ריחות, טעמים, מגעים או מחשבות. למה? מכיוון שאם בודהיסאטווה יתרגל נדיבות ללא הסתמכות על סימנים, הוא יגשים אושר בל-ישוער שלא ניתן לתפסו".

[14] "סובהוטי, אם בודהיסאטווה עדיין מסתמך על הדברים כדי לתרגל נדיבות, הוא כמו אדם שהולך בחשכה ואינו רואה דבר. אבל אם בודהיסאטווה אינו מסתמך על הדברים כדי לתרגל נדיבות, הוא כמו אדם בעל ראייה טובה שהולך לאור היום ורואה את כל הצורות והצבעים".

[23] "סובהוטי, אם בודהיסאטווה מטפח מעשים טובים ומועילים כאשר הוא אינו לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', הוא יגשים התעוררות נעלה, נכונה ושלמה. למה? מכיוון שהדברים אותם הטטהאגטה מכנה 'מעשים טובים' אינם למעשה מעשים טובים, ולכן הם מכונים 'מעשים טובים'".

חלק ג' – טבעם של סימנים

[5] הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם ניתן לתפוס את הטטהאגטה באמצעות סימנים גופניים?"

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם, לא ניתן לתפוס את הטטהאגטה באמצעות סימנים גופניים. למה? מכיוון שהסימנים הגופניים עליהם מדבר הטטהאגטה אינם למעשה סימנים גופניים".

הבודהה אמר, "סובהוטי, כל הדברים בעלי הסימנים מוליכים שולל ומטעים. מי שרואה שכל הסימנים אינם סימנים, רואה את הטטהאגטה. [26] סובהוטי, לא ניתן להתבונן בטטהאגטה באמצעות סימנים:

"מי שמחפש את הטטהאגטה

בקול או בצורה,

הולך בדרך שגויה –

את הטטהאגטה הוא לא ימצא".

[29] "סובהוטי, אם מישהו אומר שהטטהאגטה בא או הולך, יושב או שוכב, הוא אינו מבין את משמעות הדברים. למה? מכיוון שהטטהאגטה אינו בא משום מקום ואינו הולך לשום מקום, ולכן הוא מכונה 'טטהאגטה'".

חלק ד' – חופש מהשקפות

[6] סובהוטי פנה אל הבודהה ושאל, "המכובד בעולם, האם בעתיד יהיו אנשים שישמעו מילים אלו ויקבלו אותן באמונה שלמה?"

[14] הבודהה ענה, "סובהוטי, אם בעתיד יהיו בנים או בנות של משפחות טובות שביכולתם לשמוע דרשה זו, להאמין בה, להבין, לקבל ולתרגל אותה, הטטהאגטה יתבונן בהם בהבנה שלמה. הטטהאגטה ידע אותם, והם יגשימו אושר בל-ישוער שלא ניתן לתפסו".

"סובהוטי, אנשים כאלו הם נדירים ביותר מכיוון שהם חופשיים מההשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. למה? מכיוון שההשקפה של 'אני-עצמי' אינה השקפה, וגם ההשקפות של 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים' אינן השקפות. הבודהות מכונים 'בודהות' מכיוון שהם חופשיים מכל ההשקפות".

"כך, סובהוטי, כאשר הבודהיסאטוות מבקשים להגשים בליבם התעוררות נעלה, נכונה ושלמה, עליהם לוותר על כל ההשקפות. עליהם לטפח כוונה טהורה, ללא הסתמכות על צורות, קולות, ריחות, טעמים, מגעים או מחשבות, ללא מקום משכן לליבם. כל מקום בו הלב שוכן אינו מקום משכן".

"סובהוטי, אם מישהו יכול לשמוע דרשה זו ללא פחד או בהלה, הוא אכן אדם נדיר ביותר. [6] למה? מכיוון שאותו אדם אינו לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. הוא אינו לכוד בהשקפה שהדברים קיימים, והוא אינו לכוד בהשקפה שהדברים אינם קיימים".

"סובהוטי, אם נפשו של אדם לכודה בסימנים, הוא לכוד גם בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. למה? מכיוון שאם מישהו לכוד בהשקפה שהדברים קיימים, הוא לכוד גם בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. אם מישהו לכוד בהשקפה שהדברים אינם קיימים, עדיין הוא לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'. לכן עלינו להימנע מלהילכד בהשקפה שהדברים קיימים, ולהימנע מלהילכד בהשקפה שהדברים אינם קיימים. עלינו להימנע מלהילכד בדברים של הדהרמה, ולהימנע מהכחשת הדברים של הדהרמה. זאת היא משמעות הדברים שהטטהאגטה תמיד חוזר ואומר, "נזירים, עליכם לדעת שהדהרמה היא כמו רפסודה. יש לוותר אפילו על הדהרמה הנכונה, על אחת כמה וכמה יש לוותר על דברים שאינם של הדהרמה הנכונה".

חלק ה' – המורים הנעלים

[7] הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם הטטהאגטה הגשים התעוררות נעלה, נכונה ושלמה? האם הטטהאגטה מלמד את הדהרמה הנכונה?"

סובהוטי ענה, "עד כמה שהבנתי את דבריו של הבודהה, אין דבר נפרד הקיים כשלעצמו המכונה 'התעוררות נעלה, נכונה ושלמה', ואין דבר נפרד הקיים כשלעצמו שהטטהאגטה מלמד. למה? מכיוון שלא ניתן לתפוס את הדברים אותם מלמד הטטהאגטה, ולא ניתן לתארם. הם אינם דברים של הדהרמה, והם אינם שונים מהדהרמה. הם אינם בעלי קיום עצמי, והם אינם חסרי קיום עצמי. למה? מכיוון שהמורים הנעלים נבדלים מאחרים רק במונחים של דברים שאינם תלויים בתנאים".

[9] הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם הנכנס לזרם הנהר חושב, "אני הגשמתי מעלת 'הנכנס לזרם הנהר'?"

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. למה? מכיוון שאין זרם נהר אליו נכנסים. לא נכנסים לנהר של צורות, קולות, ריחות, טעמים, מגעים או מחשבות, ולכן אומרים 'הנכנס לזרם הנהר'".

הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם החוזר פעם אחת חושב, "אני הגשמתי מעלת 'חזרה אחת'?"

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. למה? מכיוון ש- 'חזרה אחת' משמעותה ללכת ולחזור, אבל למעשה אין הליכה ואין גם חזרה, ולכן אומרים 'חזרה אחת'".

הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם מי שאינו חוזר חושב, "אני הגשמתי מעלת 'אין חזרה'?"

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. למה? מכיוון ש- 'אין חזרה' משמעותה לא לחזור עוד לעולם, אבל למעשה לא יכול להיות שאין חזרה, ולכן אומרים 'אין חזרה'".

הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם ארהאט חושב, "אני הגשמתי מעלת 'ארהאט'?"

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. למה? מכיוון שאין דבר נפרד הקיים כשלעצמו שניתן לכנותו 'ארהאט'. אם ארהאט חושב שהוא הגשים מעלת 'ארהאט', הוא עדיין לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'".

[10,17] הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם הטטהאגטה הגשים התעוררות נעלה, נכונה ושלמה?"

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. הטטהאגטה לא הגשים דבר".

[13] הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? האם הטטהאגטה מלמד את הדהרמה הנכונה?"

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. הטטהאגטה אינו מלמד דבר".

[21] הבודהה אמר, "סובהוטי, אל תאמר שהטטהאגטה חושב, "אני אלמד את הדהרמה הנכונה". למה? מכיוון שאם מישהו אומר שהטטהאגטה מלמד את הדהרמה הנכונה, אדם זה משמיץ את הבודהה ואינו מבין את דבריו. סובהוטי, לא ניתן ללמד את הדהרמה אותה מלמדים, ולכן אומרים, 'ללמד את הדהרמה'".

[25] "סובהוטי, אל תאמר שהטטהאגטה חושב, "אני אשחרר לחופשי את החיים כולם". למה? מכיוון שלמעשה אין אף-אחד אותו הטטהאגטה משחרר לחופשי. אם הטטהאגטה היה חושב שהוא משחרר לחופשי את החיים כולם, הוא היה לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'".

"סובהוטי, למרות שהטטהאגטה אומר 'אני' אין למעשה 'אני', אבל אנשים רגילים עדיין חושבים שיש 'אני'. סובהוטי, למרות שהטטהאגטה אומר 'אנשים רגילים' אין למעשה אנשים רגילים, ולכן הם מכונים 'אנשים רגילים'".

חלק ו' – אושר ומידות טובות

[8] הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? אם מישהו ימלא מספר אינסופי של עולמות בשפע של אוצרות כמעשה של נדיבות, האם אותו אדם יגשים הרבה אושר ומידות טובות?"

סובהוטי ענה, "כן, הרבה מאוד, המכובד בעולם. למה? מכיוון שאושר ומידות טובות אינם בטבעם אושר ומידות טובות, ולכן הטטהאגטה מדבר על הרבה אושר ומידות טובות".

הבודהה אמר, "סובהוטי, אם מישהו יקבל, יתרגל ויסביר דרשה זו לאחרים, ולו רק ארבעה פסוקים, הוא יגשים אושר נפלא בהרבה מכל אושר הנובע ממעשה של נדיבות. למה? מכיוון שכל בודהה וכל דהרמה של התעוררות נעלה, נכונה ושלמה נובעים מדרשה זו. סובהוטי, הדברים המכונים 'בודהה-דהרמה' הם כל דבר שאינו בודהה-דהרמה, [17] ולכן הטטהאגטה אמר שכל הדברים הם בודהה-דהרמה. סובהוטי, כל הדברים אינם למעשה כל הדברים, ולכן הם מכונים 'כל הדברים'".

[15] "סובהוטי, אם מישהו עדיין לכוד בהשקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', הוא לא יוכל להקשיב, לקבל, לתרגל ולהסביר דרשה זו לאחרים. [16] למה? מכיוון שמשמעותה של דרשה זו היא בלתי ניתנת לתפיסה, וכך גם הפרי הנובע מקבלה ומתרגול של הדרשה, הוא בלתי ניתן לתפיסה. [18] סובהוטי, לא ניתן לתפוס את נפש העבר, לא ניתן לתפוס את נפש ההווה, ולא ניתן לתפוס את נפש העתיד".

[19] "סובהוטי, אם נתפוס את האושר הנובע מקבלת, תרגול והסבר הדרשה לאחרים כדבר הנפרד מדברים אחרים, הטטהאגטה לא היה מכנה אותו 'אושר נפלא', אבל מכיוון שלא ניתן לתופסו, הטטהאגטה אמר שאותו אדם מגשים אושר נפלא".

[28] "סובהוטי, אם בודהיסאטווה יבין לעומקו את חוסר העצמיות של כל הדברים ויקבל אמת זו בלב שלם, הוא יגשים אושר נפלא. למה? מכיוון שהבודהיסאטוות אינם צוברים אושר ומידות טובות".

סובהוטי שאל, "המכובד בעולם, איך ייתכן שהבודהיסאטוות אינם צוברים אושר ומידות טובות?"

הבודהה ענה, "סובהוטי, הבודהיסאטוות מגשימים אושר ומידות טובות אבל הם אינם לכודים באושר ומידות טובות, ולכן הטטהאגטה אמר שהבודהיסאטוות אינם צוברים אושר ומידות טובות".

חלק ז' – מושגים של דברים

[27] הבודהה אמר, "סובהוטי, אל תחשוב שהטטהאגטה הגשים התעוררות נעלה, נכונה ושלמה, ואין לו צורך בסימנים. סובהוטי, אם מישהו מבקש להגשים בליבו התעוררות נעלה, נכונה ושלמה, הוא אינו טוען שהדברים אינם קיימים, הוא אינו טוען שלא קיימים סימנים של דברים".

[30] "סובהוטי, אם הדברים באמת קיימים, הם מתגלים כאחדות של מרכיבים. הדברים אותם הטטהאגטה מכנה 'אחדות של מרכיבים' אינם למעשה אחדות של מרכיבים, ולכן הם מכונים 'אחדות של מרכיבים'. סובהוטי, לא ניתן לדבר על אחדות של מרכיבים, אבל אנשים רגילים עדיין נצמדים למושגים של הדברים".

[31] הבודהה שאל, "מה אתה חושב, סובהוטי? אם מישהו יאמר שהבודהה מדבר על השקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', האם אותו אדם מבין את הדברים לעומקם?"

סובהוטי ענה, "לא, המכובד בעולם. אותו אדם אינו מבין לעומקם את דבריו של הטטהאגטה. למה? מכיוון שהדברים אותם המכובד בעולם מכנה השקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים' אינם למעשה השקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים', ולכן הם מכונים השקפות של 'אני-עצמי', 'אנשים', 'יצורים חיים' ו- 'משך חיים'".

הבודהה אמר, "סובהוטי, כל אדם המבקש להגשים בליבו התעוררות נעלה, נכונה ושלמה צריך להתייחס כך לכל הדברים, להתבונן ולהאמין כך בדברים, ולהבין כך את הדברים בלי להילכד במושגים של הדברים. סובהוטי, הטטהאגטה אמר שהדברים המכונים 'מושגים של דברים' אינם למעשה מושגים של דברים, ולכן הם מכונים 'מושגים של דברים'".

[32] "כל הדברים המורכבים,

התלויים בתנאים,

הם כמו חלום או אשליה,

כמו צללית או כמו בועה,

כמו אגל טל, הבזק ברק –

יש להתבונן כך בדברים".


כך לימד הבודהה. הנזיר הנכבד סובהוטי, יחד עם שאר הנזירות והנזירים, התלמידות והתלמידים שאינם נזירים, האלים, המלאכים וכל האחרים, כולם שמעו את תורתו של הבודהה, קיבלו אותה בשמחה ובאמונה, והתחילו לתרגלה.


Vajracchedika Prajnaparamita Sutra, Taisho Revised Tripitaka 335
(the Discourse on the Diamond that Cuts Through Illusion)
אנו פועלים על מנת לשמור על זכויות הקניין הרוחני.
אם פרסום זה פוגע בצורה כלשהי בזכויות יוצרים, נא הודיעו לנו ונסיר אותו מייד.